הקדמה

אחד הכוחות הנפשיים החזקים באדם הוא כח האהבה, ובפרט בין איש ואישה. כבר מתחילת הבריאה המציאות של אדם בודד מתוארת כלא טובה - "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו"[1] ויש משיכה להשלמה. בהמשך סיפור הבריאה מודגשת השאיפה לאחדות "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו והיו לבשר אחד".[2] עוצמתו של כח נפשי זה באה לידי ביטוי במימדים הרבים בהם הוא מתגלה - במימד הטבעי של הקמת משפחה, אהבה עזה, שברון לב במקרה פרידה, שירה, אומנות, פרסום וכמעט בכל תחום בחיים.

כל כח, נפשי או גופני, יכול לשמש לבניה או חלילה להרס, וככל שהכח מרכזי יותר בחיים, כך השפעתו החיובית או ההרסנית גדולה יותר. לאחר חורבן בית המקדש הראשון, בקשו חכמים לבטל את היצר הרע כדי למנוע חורבן עתידי של בית המקדש וגלות ארוכה. הגמרא במסכת יומא[3] מספרת שלאחר שבטלו את היצר של עבודה זרה, רצו חכמים לבטל גם את היצר של עריות. החכמים התפללו, היצר נמסר בידם והם כלאו אותו לשלושה ימים. כליאתו של היצר גרמה להפסקה בהתרבות העולם, דבר שהתבטא בכך שבאותם ימים לא נמצאה ביצה טריה בכל ארץ ישראל. ראו חכמים שאי אפשר לעולם בלי יצר זה וכיוון שאי אפשר לבטל רק את הצד השלילי, התפללו שלפחות היצר לא יהיה בין קרובי משפחה.

גמרא זו מלמדת אותנו על החשיבות הרבה שיש ליצר עריות בבניית העולם, אל מול הסכנה הטמונה ביצר זה עד כדי רצון של חז"ל לבטל כח שהקב"ה ברא בעולם. בעולם הזה, כל כוח הוא אמצעי והבחירה כיצד להשתמש בו מוטלת עלינו. ערך התוצאה נקבע לפי המטרה לשמה פועלים, אופן הפעולה, והמשקל המדוייק שנותנים לכל כח. בגלל החשיבות והעוצמה הרבה שיש לכח המחבר בין איש ואישה, טבעי שנשאף להשתמש בכח זה בצורה של בניין. אכן, התורה מקדישה לנושא זה חשיבות רבה ויש מעל חמישים מצוות העוסקות בנושא הקשר בין איש ואישה.[4] התורה שנותנת סדר לעולם באה לתעל את המשיכה למקום חיובי בו כל כח יתממש לפי הפוטנציאל הראוי לו.

חוברת זו עוסקת באיסור נגיעה בין בנים ובנות או בשם החיובי "שמירת נגיעה". תחילה מובא דיון הלכתי בהגדרות איסור נגיעה ובהמשך דיון רעיוני ומחשבתי. ואילו סוף החוברת מוקדשת לנושא משיק –איסור ייחוד.

המשנה במסכת חגיגה אומרת שאין דורשין בעריות בשלושה. הגמרא[5] מסבירה שלא דורשים בסתרי עריות (דינים מורכבים) בשלושה, שכן במקרה בו רב ותלמיד ידברו בלימוד, השניים האחרים ידונו ביניהם ולא ישמעו דברים חשובים שאמר הרב ויתירו איסורי עריות. הגמרא אומרת שחשש זה קיים דווקא בעריות בגלל החימוד הרב של הנפש לעריות. חוברת זו לא באה לחדש פסקי הלכה ולדון בסתרי עריות אלא לקבץ את הקיים למקום אחד. עם זאת, אין בר בלא תבן ואני תפילה שחלילה לא יצא מכשול תחת ידי בנושא עדין זה. אני מבקש ממי שימצא טעות שיאיר את עיני כדי שהדבר יתוקן במהדורות הבאות.

ישראל וונדי

שבט התשע"ה

[1] בראשית ב, יח.

[2] בראשית ב, כד.

[3] יומא סט, א. להלן נדון עוד במקור זה.

[4] בספירת המצוות נכלל טווח רחב של נושאים, החל ממצוות הקשורות באופי הנישואין, קשר אסור עם קרובי משפחה או פסולים, אשת יפת תואר ועוד. לפי ספירה זו, אחוז ניכר מתוך המצוות המוטלות על האדם הפרטי עוסקות בקשר בין איש ואישה.   

[5] חגיגה יא , ב.