ערב טוב לכולן ולכולם,
כבוד ראש העיר, מר אמנון סעד, מנכ״ל העירייה, עו"ד גיל סימנהויז, חברי, ורד סוויד, שעושה הכל כדי שהעולם שלנו יהיה טוב יותר, קהילת החינוך היקרה של העיר, ראשת מנהל חינוך, נוער וספורט, הגב' מריאנה בן יוסף, סגן ראש מנהל חינוך, מר שמעון עמר, חברות וחברי קהילת החינוך של יהוד, מורות ומורים, מנהלות ומנהלים, מפקחות ומפקחים, משפחה יקרה שלי.
אני רוצה לשתף אתכם בספר שקראתי לאחרונה, של הפסיכולוגית אנג'לה דאקוורת’. היא שאלה שאלה פשוטה - מה באמת מנבא הצלחה? היא עקבה אחרי אלפי תלמידים, יזמים וספורטאים, וראתה שאין מדובר בציונים, לא כישרון מולד וגם לא מזל. המפתח היה שילוב נדיר של להט, התמדה ונחישות – מה שהיא כינתה במילה אחת: גריט.
גריט הוא לדעת שהנפילה היא חלק מהדרך, והקימה היא ההוכחה האמיתית לניצחון.
אבל גריט לא נבנה רק במבחנים או בציונים. הוא מתחיל בסקרנות - ביכולת שלנו לעורר בילדים עניין. הוא מתחזק כשהם מבינים שהם חלק ממשהו גדול מהם - קהילה וחברה. והוא מתגלה במלואו כשאנחנו מראים להם שהדרך לא פחות חשובה מהתוצאה, ושגם אחרי כישלון אפשר לקום ולנסות שוב.
וכאן נכנסת המשמעות שלכם כאנשי ונשות חינוך. תפקידכם אינו מסתכם בהעברת ידע. עליכם לתת דוגמה אישית, להראות איך נראית התמדה אמיתית, איך לתרגם תשוקה ללמידה, ואיך מאמץ עקבי ומתמשך יכול להפוך חלום למציאות.
כשקראתי את הספר "גריט", שמעתי את קולה של סבתא שלי, המורה נחה. סבתא נחה. היא חיה את מה שהמחקר הזה הוכיח שנים אחר כך. נחה לימדה אותנו להבין שכל אתגר - הוא לא מחסום, אלא קריאה לנסות שוב, בדרך אחרת.
המורה נחה הייתה מנהלת, חלוצה, אשת ציבור, אבל מעל לכל ביקשה להיקרא - המורה.
גם היום, ברחוב שנושא את שמה, רחוב "המורה נחה" לאורך גדר בית הספר ע"ש דוד רמז שאותו ניהלה, מהדהד קולה: החינוך הוא הדרך.
על אף שהקימה בתי ספר, ניהלה מוסדות והובילה מערכות שלמות, היא מעולם לא ראתה עצמה "מנהלת", אלא קודם כל מחנכת, מורה מן השורה, חלק בלתי נפרד מהקהילה. מתוך תפיסה זו היא גם הקימה בית ספר ערב עבור הנערים שעבדו בבוקר לפרנסת המשפחה. בכך נתנה להם הזדמנות אמיתית לרכוש ידע, ולבחור לעצמם עתיד אחר.
המורה נחה עמדה על כך שלכל ילדה ונער תהיה הזכות הבסיסית ללמוד. לא משנה מאין בא, מה מצבו הכלכלי או באיזו שעה ביממה הצליח להגיע לכיתה.
הערב יש לי את הזכות להעניק בשם משפחתי פרס הוקרה למחנכת הממשיכה בחינוך דור העתיד לאור ערכיה של סבתי.
פרס המורה נחה, מוענק מידי שנה למורה יוזמת, מורה שלא מסתפקת במוכר אלא יוצאת מאזור הנוחות שלה ושל תלמידיה. מקדמת ערכים של דמוקרטיה, שיוצרת קהילה ומייצרת שוויון. השנה ההתרגשות כפולה, שכן הזוכה בפרס הייתה בעצמה תלמידה של המורה נחה ואפילו מורה בבית ספר שסבתי ניהלה.
יוספה, כפי שאת יודעת, מלאכת החינוך היא פעולה למען העולם שבו אנחנו רוצות לחיות. פרס החינוך הוא לא רק על ההישגים שלך, אלא גם על מורשת וחזון לעתיד שאת מעניקה לתלמידיך. או כפי שנהגה לומר המורה נחה בפשטות: לראות ״כל ילד כעולם ומלואו.״
מילים אלו ממשיכות להנחות אותנו, ומזכירות לכולנו שחינוך הוא שליחות שאין נעלה ממנה.
לפני סיום,
אני מבקשת לשלוח מכאן תפילה לחזרתם בשלום של אנשי כוחות הביטחון, להחלמת הפצועים בגוף ובנפש, ולשובם המהיר של כל החטופים והחטופה.
תודה רבה, ובהצלחה לכל המורות והמורים שממשיכים להוביל, להאמין, ולעשות את הבלתי אפשרי – אפשרי.
ושתהיה לכולנו פשוט שנה טובה