מתוך כנס מנהלים

"עלינו להביא לכך שהעיסוק בתלמידים, במורים ובהורים יהיה קודם כל עיסוק במהות האדם. עשייה והכוונה שבאה לבטא משמעות וערכיות, השאיפה המתמשכת להתפתחות אנושית גופנית, קוגניטיבית, חברתית, נפשית, מוסרית, אינטלקטואלית, יהוו חלק טבעי מסדר היום התרבותי בבית הספר. משימת העל שלנו היא- איך יוצרים אדם וחברה "טובים יותר" ? אחראים ואתיים, שהטוב, היפה והנכון שאפלטון כיוון אותנו אליהם, לא יוותרו כמילים או כסיסמאות ריקות.

נמצאנו למדים ש"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך".

מורים ומורות המעורים בקהילה ובחברה חייבים להעצים את האכפתיות והרגישות למציאות החברתית והסביבתית הקיימת במדינה שלנו, המעורבות החברתית הינה חלק בלתי נפרד מתפקידי המחנך. הישגים אקדמיים ללא מעורבות ערכית חברתית עלולים להצמיח דור של טכנוקרטים.

שיננו במסכת אבות "רבן גמליאל אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון, וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון".

לפיכך, מעורבות חברתית זו עיקרית היא, בדרך לפיתוח אנשים טובים יותר וחברה איתנה בה כל אחד מחויב לה, ואנשי חינוך יותר מכל אחד, מעורבותם היא הבסיס לעבודתם החינוכית, כך נתרום לשיפור ולתיקון של המציאות.

שהרי מה שאדם עושה הרבה יותר חשוב ממה שאדם מאמין בו. מה שאתה עושה אינו אמצעי, זה הדבר עצמו.

לפיכך, יצירת קשר אישי עם תלמידים, היכרות מעמיקה עם כל תלמיד, עם כל משפחה הם יסוד היסודות בעבודתנו".