חינוך על פי דרכה

 "...מקצוע המורה מניח את אבני היסוד לרוח האדם, ומכאן לרוח החברה, ובתור שכזה, תפקידו ומקצועו הוא מין החשובים בחברה אנושית ובפרט בחברה הבונה עצמה מקבוצות מגוונות של בני אדם".

"...אנו מטעים את עצמינו בהבחנות בין חינוך ולמידה, בין רגש ושכל, בין חשיבה והתנהגות, בין התנהגות וערכים. הבחנות אלו גוררות אותנו להבחין בין מורה לבין מחנך, בין שיעור חשבון או תנ"ך לבין שעת חינוך או שעת חברה. הבחנות אלו יוצרות אצלינו  שיוך מסולף של האחריות שלנו, ומכאן הטעיה לגבי התפקיד והשליחות שלנו.

כל תלמיד הוא עולם ומלואו, יש לדאוג לכל היבטי חייו, אך יש להיזהר מהבלטת יתר על המידה את  הפרט, האכפתיות המקצועית והאנושית הכוללת מחייבת אותנו לשים דגש מיוחד על הערכים הקבוצתיים, בעיקר אנחנו שאנו מדינה בחיתוליה, ועל התרבות המשותפת שבה צומחים התלמידים, רק שילוב מושכל ורגיש של שלושת ההיבטים הללו יביא לצמיחת בני אדם המיטיבים עם עצמם ותורמים לחברתם. "