לזכרה של נחה

טבת התש"ע

לזכרה של נחה!

נחה קיבלה אותי לעבודה בזרועות פתוחות, בחום אימהי ולא כמנהלת. זה היה אופייה ואפיונה. תמיד שאלה מה בבית? אכפתית לא רק בנעשה בביה"ס אלא גם במשפחת המורים.

כמנהלת ידעה להוביל, אבל בכבוד ובנימוס למורה, למורה כאדם בראש ובראשונה, לכן הילת היראה והכבוד סבבה ועטרה אותה.

ידעה לשמור על כבוד המורה מפני התלמיד ולפני ההורה, וכשהייתה בטוחה שמגיע למורה הערתה, ידעה לעשות זאת בחדרי חדרים, רק המורה והיא וזה היה הרבה יותר גרוע, אבל גם כאן, עם הכי הרבה כבוד שאפשר.

כניצולת שואה מעולם לא שכחה מאין באה, וידעה תמיד לאן היא הולכת ולמה היא מובילה ומה תכלית החינוך!

צניעותה, הערכתה לצוות שעבד איתה לא יסולאו בפז, תמיד אזכור אותה כאשה אצילית ויקרה.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

בלומה רפפורט