הספד לנחה בקנרוט-סידרנסקי ז"ל

אנו נפרדים ומבכים את פטירתה של נחה, בת עירנו וחברתנו היקרה, שאיננו עמנו עוד.

את האבידה ואת הכאב חולקים במיוחד בני המשפחה הקרובים שהיו זקוקים לה, לעצה ולעזרה.

אנו חבריה וידידה בני העיר, שרידי השואה, משתתפים בצערם העמוק של בני המשפחה ומרכינים את ראשינו

לכבוד  האישה  בעלת המרץ והאומץ, שנאבקה קשות על קיומה וקיום בני משפחתה בימי מלחמת העולם השנייה

הקשים והעקובים מדם ועל כבודו של צלם האנוש ושל בני  עמה, בגלות רוסיה הסובייטית, בתקופה הקשה ביותר ליהדות אירופה.

הכרתי את נחה בסלונים, ואני עדיין נער בגיל ההתבגרות. משפחתה של נחה, סידרנסקי, גרה בקרבת הבית של משפחת אבי והייתה בין באי ביתם, בית מוזיקלי, בו הבחורים מנגנים כינור והבנות פורטות פסנתר וביחד  נותנים קולם בשיר.

אני זוכר ואינני יכול לשכוח את נחה, עלמה יפה ומרשימה עם חיוך חינני המראה טוב לבה, כאשר טיילה בערבי הקיץ בחברת הוריי על הטיילת היפהפייה לאורך הנהר שחצה את העיר. למרות שאבי היה כבר נשוי זה שנים הידידות של שנות הנעורים נשמרה.

מאז מלחמת העולם השנייה נפרדו דרכינו, נחה ובני ביתה נדדו לרוסיה מאחורי הרי האוראל, ואנו נשארנו בסלונים בה עברנו את השואה הנוראה והיינו עדים להכחדתה של קהילתנו ויהודיה.

הצלחנו להימלט מהגטו הבוער, להצטרף לשורות הפרטיזנים ביער, לאחר השחרור בשירות הביטחון הסובייטי, הגירה לפולין ובדרך לא דרך לחופי ארץ ישראל, בעלייה ב'. מכל משפחתי הענפה שרדתי לבדי.

 לאחר שנים רבות שוב פגשתי את נחה בתל אביב, בכינוסים של ארגון עולי סלונים בו הייתה חברה פעילה.

באותו הזמן נחה הייתה מנהלת בית הספר ע"ש דוד רמז ביהוד והייתה בין הראשונים שאימצו קהילה שנכחדה בשואה. הקהילה שבחרה הייתה כמובן סלונים והאימוץ נמשך שנים רבות גם לאחר שנחה פרשה לגמלאות. שמרתי עם נחה על קשר טלפוני ונפגשנו אתה לעתים ועם  בני עיר אחדים נוספים, ידידים משותפים.

הגיל עושה את שלו ולפעמים יותר מהדרוש, אבל אין מה לעשות, זה גורלו של האדם. מצב בריאותה של נחה התדרדר ולא יכלה יותר לשרת את עצמה, גם זיכרונה החל לבגוד בה, ובתה הבכורה שרה לקחה אותה תחת חסותה וטפלה בה במסירות עד לרגעים האחרונים. אלה היו שנים ארוכות וקשות לשרה, בתה, אבל היא עשתה זאת מרצונה מתוך חיבה ונאמנות לאימה.

קיום המצווה של הדיברה החמישית מתוך עשרת הדיברות אומרת "כבד את אביך ואת אימך, כאשר צווך השם אלוקיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר השם אלוקיך נותן לך" המקיים מצווה גדולה זו יבורך לעולם ועד.

נחה הייתה אמה טובה ומסורה, אחות טובה ודואגת, ידידה נאמנה וחברת ארגון עולי סלונים מסורה. לאחר שחרור האזור בה פעל גדוד הפרטיזנים שלה, חזרה לעיר הולדתה סלונים, בה התרכזו השרידים המעטים.

נחה תחסר לנו, למעטי המעט שנותרו בחיים. נזכור אותה בהערכה כחברה וכידידה לבבית.

ישמשו מילים ספורות אלה תנחומים לבני ביתה ,לילדים ולנכדים המסורים והמתאבלים.

יהי זכרה ברוך