פרשת וארא

הכבדת לבו של פרעה

כתוב בפרשה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו... הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ... דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד.

דבר מעניין ניתן למצוא במכה זו ביחס לשאר המכות. בכל המכות בהם יש התראה לפרעה כתוב "ואמרת אליו" ורק במכת דבר כתוב "ודברת אליו".

נראה לבאר זאת על פי דברי המדרש (שמות רבה יג, ג)

" 'אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ' (משלי ג, לד) שהקב"ה מתרה בו באדם פעם ראשונה שניה ושלישית ואינו חוזר בו והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא, אף כך פרעה הרשע כיון ששיגר הקדוש ברוך הוא ה' פעמים ולא השגיח על דבריו אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך".

והוסיף וביאר הרמב"ן (שמות ז, ג):

"כי היו חצי המכות עליו בפשעו, כי לא נאמר בהן רק (=אלא) 'ויחזק לב פרעה' (פסוקים יג, כב, ופרק ח פסוק טו), ויכבד פרעה את לבו (להלן ח כח; ט, ז). הנה לא רצה לשלחם לכבוד השם, אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם, רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות, לא לעשות רצון בוראו. ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו... כי בחמש מכות האחרונות גם בטביעת הים נאמר ויחזק ה' (להלן יד ח), כי 'לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו' (משלי כא, א)"

לפי זה המכה האחרונה שבא היתה לפרעה בחירה היא מכת דבר. אם כן מובן כעת מדוע ה' אמר למשה לשון "ודברת אליו" משום ש"דיבור" הוא בלשון קשה (עי' מכות יא ע"א). משה מתרה כעת בפרעה בהתראה קשה ומזהיר אותו שיש לו הזדמנות אחרונה לשלח את עם ישראל. במכה זאת ה' יראה לו שבידו נפש כל חי והוא יכול לקחת את נפש הבהמות וכך גם הוא יכול לקחת את נפשו של פרעה אם יעמוד בסירובו לשלח את ישראל.

לפי דברים אלו יתבאר מה שנאמר לפני מכת הברד: "כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ: וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ". ה' אומר לפרעה, הייתי יכול לקחת את נפשך ביחד עם הבהמות במכת דבר והייתי גומר את הסיפור, אך בכל זאת השארתי אותך חי ולקחתי ממך את הבחירה "בעבור הראותך את כוחי ולמען ספר שמי בכל הארץ".

ואכן התורה מפרשת שמדובר בהכבדת לבו של פרעה בתחילת פרשת בא: "וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ" (שמות י, א-ב).