פסח

כתוב בתורה (שמות יב, טו) "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם".

רש"י כותב על כך: "אך ביום הראשון תשביתו שאר - מערב יום טוב, וקרוי ראשון לפי שהוא לפני השבעה, ומצינו מוקדם קרוי ראשון, כמו 'הֲרִאשׁוֹן אָדָם תִּוָּלֵד?' (איוב טו, ז) -הלפני אדם נולדת?".

ניתן למצוא רמז מעניין לכך בפסוק עצמו. הפסוק ממשיך ואומר "כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי" כאן מופיעה שוב המילה "ראשון" אלא שהפעם בכתיב חסר "ראשן" וכך גם המילה שביעי כתובה "שבעי". אולי התורה רצתה לרמוז לכך שישנו ראשון מלא וראשון חסר אשר מגיע אחריו, וביחס לראשן החסר יש גם יום שבעי חסר משום שהוא שביעי רק לאותו "ראשן". אכן בפסוק הבא לא מוזכר יום י"ד וממילא יום ט"ו מופיע כיום ראשון העומד בפני עצמו, ולכן הוא ושביעי של פסח מופיעים מלאים: "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם..."