יודוך רעיוני

שיר זה כקודמו התחבר ע"י ר' ישראל נג'ארה. השיר מדבר על מעלתה של השבת ובסוף כל בית ישנה בקשה על ישועה וגאולה. מעניין לראות את החריזה המיוחדת של שיר זה: בכל בית יש שני חרוזים ובסופו מופיע החרוז השני והחרוז של הפזמון (למשל בבית הראשון החרוז בכל בית הוא Xִיתָ | תֶּךָ, ובסוף- תֶּךָ | עִי). השם "ישראל" חתום בראשי הבתים של השיר. השיר כולו מוגה ע"פ ספרו של המחבר "זמירות ישראל".

פזמון: יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי[1] (מחשבותי) ה' רוֹעִי[2] (הרועה שלי הדואג למלא מחסורי) בְּיוֹם (שַׁבַּת קֹדֶשׁ יוֹם הַ)שְּׁבִיעִי (כך גירסת המחבר "ביום שביעי")

יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ | בוֹ כָּל מְלַאכְתֶּךָ (וַיְכַל אֱלֹקִים...מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה)
ע"י שמירתו אוֹמַר כִּי שָׂרִיתָ[3] (מלכת) | עַל כָּל זוּלָתֶךָ
וּבכך אני מודה גם שבְמַעֲשִׂים עָשִׂיתָ בימי הבריאה | אֵין לְבַלּוֹתֶךָ (אלא אתה חי לעולם ומעשיך מתבלים בימיך כמ"ש בגמ' (ברכות דף י ע"א) 'אין קדוש כה' כי אין בלתך'... אל תקרי אין בלתך אלא אין לבלותך, שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם: מדת ב"ו - מעשה ידיו מבלין אותו (הוא מזדקן ומתבלה כשמעשי ידיו עדיין קיימים), והקב"ה מבלה מעשיו[4] ").
לכן לִי בֶן אֲמָתֶךָ | חִישׁ לְהַרְגִיעִי (מהר לתת לי רוגע ונחת).
בְּיוֹם שְּׁבִיעִי (בזמן הגאולה באלף השביעי שהוא יום שכולו שבת (סנהדרין צז ע"א)):

שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ | בְּכָל הַמִּנְיָנִים (בכל דבר בחרת את השביעי ממנו-)
וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ | בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים (המספר שבע התקדש בשבועות- בכל שבוע ימים התקדשה השבת, וכן בשבועות שנים התקדש היובל, ובשנים- השנה השביעית התקדשה לשמיטה)
חִישׁ (מהר) את אֲשֶׁר נָשָׂאתָ ידך ונשבעת | לְגֶזַע אֱמוּנִים (לגזע מאמינים- עם ישראל) שתגאל אותם ולא תפגע בהם יותר כמ"ש "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ": (ישעיהו נד, ט)- וּפְדֵה מֵאֲסוֹנִים | אָרְחִי (לכתי- בדרך) וְרִבְעִי[5] (שכבי-בלילה).
בְּיוֹם שְּׁבִיעִי (בזמן הגאולה):

רְצֵה בִמְנוּחָתִי | ביוֹם זֶה- יוֹם מְנוּחָה ("רצה נא במנוחתינו").
וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי (בימי המעשה) | הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה (רווח שאתפרנס ממנו)
כִּי אָכִין[6] ע"י זה לִשְׁבִיתָתִי (לשבות בשבת) | מַשְׂאֵת (מנה) וַאֲרוּחָה[7]
וְבזכות זה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה | יְהִִי שַׁעֲשׁוּעִי
בְּיוֹם שְּׁבִיעִי (בשבת/ בזמן הגאולה):

אֵל עוֹלָם (לעולם) שְׁכֻּלּוֹ | שַׁבָּת (וייתכן לפרש "א-ל עולם"[8] ליום שכולו שבת) תְּזַכֵּנִי
וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ (בהאירו) | שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנִי[9] (תאיר לי בזמן הגאולה)
וְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה (בית המקדש[10]) | תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי
מְהֵרָה עֲנֵנִּי | אוֹרִי וְיִשְׁעִי[11] (ה' המאיר לי ומושיע אותי)
בְּיוֹם שְּׁבִיעִי: (ענני עכשיו בתפילתי בשבת /ענני בכך שתביא את יום הגאולה).

"שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ בְּכָל הַמִּנְיָנִים"- מילים אלו מיוסדות על דברי המדרש (ויק"ר פרשת אמור כט, יא): "כל השביעין חביבין לעולם: למעלן השביעי חביב- שמים, ושמי השמים, ורקיע...וערבות. וכתיב 'סולו לרוכב בערבות ביה שמו'. בארצות שביעית חביבה- ארץ, אדמה... תבל וכתיב 'והוא ישפוט תבל בצדק'. בדורות שביעי חביב- אדם... חנוך. וכתיב 'ויתהלך חנוך את האלהים'. באבות שביעי חביב- אברהם... משה. וכתיב 'ומשה עלה אל האלהים'. בבנים השביעי חביב- שנאמר 'דוד הוא השביעי'... בשנים שביעי חביב- שנאמר 'והשביעית תשמטנה ונטשתה'. בשמיטין שביעי חביב- שנאמר 'וקדשתם את שנת החמשים'. בימים שביעי חביב- שנאמר 'ויברך אלהים את יום השביעי', בחדשים שביעי חביב- שנאמר 'בחדש השביעי באחד לחדש' ".

"חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים... בְּיוֹם שְּׁבִיעִי"- נראה שהוזכר כאן כיון שגם הגאולה תהיה במספר שבע- באלף השביעי.

_________________

[1] ...אֲנָה דָנִיֵּאל שַׂגִּיא רַעְיוֹנַי יְבַהֲלֻנַּנִי וְזִיוַי יִשְׁתַּנּוֹן עֲלַי וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת (דניאל ז, כח).

[2] מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר (תהלים כג, א).

[3] ... כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל (בראשית לב, כט).

[4] וכן כתוב "לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם: הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ: וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ": (תהלים קב, כו-כח). ובישעיה סה, כב כתוב שגם ישראל יהיו במדרגה דומה "וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי".

[5] אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה: (תהלים קלט, ג).

[6] כך גירסת המחבר וכמ"ש וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ... (שמות טז, ה).

[7] וַיִּתֶּן לוֹ רַב טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת וַיְשַׁלְּחֵהוּ: (ירמיהו מ, ה).

[8] וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם: (בראשית כא, לג).

[9] מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי: בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ: (איוב כט, ב-ג). וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי: (תהלים קלט, יא)

[10] ונקט "משכן שילה" משום החרוז. אך אולי רמז למ"ש "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בראשית מט, י) ושילה הוא מלך המשיח (עי' רש"י שם וסנהדרין צח ע"ב) ואת בנין המקדש יעורר המשיח וא"כ ניתן לקרוא למקדש "משכן שילה" על שמו.

[11] לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד: (תהלים כז, א)