בפרשת בשלח מתרחשת קריעת ים סוף. סדר ההתרחשויות מתואר בתורה כך:

(כא) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם: (כב) וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם: (כג) וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם: (כד) וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם: (כה) וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם: פ

(כו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו: (כז) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם: (כח) וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד: (כט) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם:

המתבונן בפסוקים הנ"ל יגלה שפסוק כ"ב חוזר על עצמו בפס' כ"ט, אך טוב עין יבחין שבפעם הראשונה כתוב "בתוך הים" ורק אח"כ "ביבשה" ובפעם השנייה כתוב להיפך. ידועים דברי המדרש על המלים "והמים להם חומה" שהכתיב הוא "חמה" משום שהמים התמלאו על ישראל חימה, וכך באמת הכתיב בפס' השני. אך בפס' הראשון הכתיב הוא "חומה" מלא!

על מנת לבאר את הענין נביא פירוש יקר הידוע בשם הגר"א, אך מתברר שכבר קדמו בעל הכלי יקר[1] ואף הוסיף בדבריו נופך משלו:

הכלי יקר מבאר שהמאמינים שבבני ישראל נכנסו מייד לתוך הים ורק אח"כ הוא נהפך ליבשה ועליהם כתוב: "והמים להם חומה"- להגן בעדם. "אבל הפחותים בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם הלכו תחילה ביבשה כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים[2] על כן לא נכנסו אל תוך הים עד שראו תחילה היבשה ולהם היו המים חֵמָה עַזָּה[3] כי היו נתונים בדין אם להנצל או להטבע"[4].

ע"פ זה מבאר הכלי יקר שינוי לשון נוסף: "ומטעם זה נאמר למעלה וַיָּבֹאוּ להורות שמיד בבואם נכנסו אל הים קודם שראו היבשה, ולמטה נאמר הָלְכוּ כי אף על פי שראו היבשה מכל מקום לא האמינו עד שהלכו תחילה ביבשה ואחר כך נכנסו גם אל תוך הים"[5] (וע"ש בפירושו בשם י"א).

עד כאן פירוש בעל הכלי יקר, אך אם נתעמק יותר בעניין זה נגלה עד כמה הדברים נפלאים.

האבן עזרא מפרש שבקריעת הים היה "פלא בתוך פלא" שבזמן שהמצרים טבעו, עדיין חלק מעם ישראל עברו בים, ופעלו שם 2 רוחות בו זמנית- 1) "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם"- הרוח שייבשה את המים ויצרה חומות של מים קרושים משני צידי עם ישראל. 2) "נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם"- הרוח שהתחילה להמיס את החומות מהצד של הכניסה למים ועכשיו המצרים נסים לקראת אותו מקום והמים מתחילים לחזור עליהם משם. ולכן כתוב בסוף השירה "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם".

וע"פ זה אפשר לומר שהכתיב החסר הורגש גם במציאות, שהרי אותם אנשים אחרונים שעברו במים כשהם התחילו ליפול על המצרים, היו אותם קטני אמנה, וא"כ הם נענשו ש'החומה' התחילה להיחסר מצד אחד ולהיות רק 'חמה', וכך הם הרגישו באמת שהמים נתמלאו עליהם חימה ועוד רגע והם שוטפים גם אותם.

_____________________

[1] כבר עמד על כך המגיד מדובנא כפי שמצוין בספר פנינים משולחן הגר"א.

[2] לשון הפס' "כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ" (תהלים עח, כב -ובמזמור זה מתוארת בהרחבה יציאת מצרים).

[3] לשון הפס' "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה" (משלי כא, יד). יש לציין שבעל הכלי יקר מרבה לשזור פסוקים בתוך דבריו, מה שמייקר ומחבב עוד יותר את פירושו.

[4] בשם הגר"א מובא מהלך נוסף: ע"פ חז"ל שבט דן עברו עם פסל מיכה (כלומר מחשבת אותה ע"ז כבר הייתה נטועה בליבם) ושבט דן היה המאסף ועברו אחרונים וא"כ כשהראשונים עברו בתוך הים, האחרונים וביניהם שבט דן היו עדיין ביבשה, אך כשהראשונים הגיעו ליבשה, האחרונים וביניהם שבט דן היו בתוך הים והיה עליהם כעס והמים היו עליהם "חמה".

[5] לשון "ביאה" שייכת על כניסה לתוך דבר חדש, אך לשון "הליכה" היא בתוך אותו דבר, ונראה א"כ שכוונתו שלא באו מייד לים אלא קודם הלכו על שפתו לבדוק שהיא יבשה ולא לחה מחמת הים ורק אח"כ נכנסו לים וא"כ הם המשיכו את הליכתם ביבשה.