דורית - שירים
חיי שדה
שדה נחרש: סיכום, סיכוי
זרועות-פלדה פולחות באדמה, כמתעקשות להעלות חדש מתוך ישן
מן הרמוס והשחוק עולה הרענן
הרגבים פורצים תזזיתיים, נעוריים, שכורי אור שמש וצללים כהים
אדמת חומים ראשוניים, גדושי אונים
אחר-כך משדדת הזמן – המפוררת, מרככת, מנמיכה קיצונויות
פותחת תלם לזרעי הדור הבא
עכשיו כבר השדה עסוק: לקרוא לגשם, להנביט - ולהצמיח, להפריח, להבשיל. וכל אוניו ומאודו וייעודו – ליבוליו
ובאביב חייו, מלוא רוחב זרועותיו, הרוח שר ומנגן בשיבוליו
אז הקוצר קוצר, והאוסף אוסף
והשדה עייף, קצוץ-שלפיו, זוכר את הירוק והזהב
ועוד מעט יבוא עליו הסתיו
חיינו, כחיי שדה
שיר דרך
בשנת 70 לבית-השיטה
לחן: חיים אסנר
הדרך כה יפתה, אמר הנער
היא כה קשתה, אמר כשבגר
אך אל נשב עכשיו בצד הדרך
כי הסיפור שלנו לא נגמר
פ.ח
עוד לא נחים, עודנו בדרכים
גם אחרי כל-כך הרבה שנים
לא, לא הבטחנו גן בלי חוחים
אבל הצמחנו גן
של שיטים ושושנים
וכל שמסביב רואות עינינו
שדה-בור אשר היה לשדות הבר
כל זאת עשינו כאן במו ידינו
והסיפור שלנו לא נגמר
פ.ח. עוד לא נחים
ושוב, כמו אז, צריך לחפור באר
לפתוח תלם, לנכש יבלית
ולהניח אבן שוב על אבן
ושוב לסלול דרכים אל העתיד
פ.ח. עוד לא נחים
דורית (3).pdfזה רק מילים
הושר בערב יום הכיפורים תשנ"ד, באזכרת הנשמות
לחן: יחזקאל דורי
כמו, כמו
לא הוא עצמו
לא הוא, לא הוא עצמו
זה רק מילים. זאת לא הנגיעה של עור בעור
זה לא החום, הרוך, החושך והאור
לא המבט הער, המתפעם
זה רק מילים. לא מה שביניהן
זה רק מילים. רק הנלחש והנצעק
ומה מותר הנאמר על הנשתק
מילים שטוחות ולבנות כמו נייר
ולא אדם. ולא הדם והבשר
זה רק מילים שנכשלות. סדוקות, צמאות
כבר לא עלבון השחזורים. כבר לא דמעות
זה האוויר הריק והעקר
שלא מכיל עכשיו, שלא מקיף דבר