נפגשים
לחץ על התמונה למעבר למפגש 70
מפגש 60
לפני חודשיים החלטנו לכנס את קבוצת ״יחדיו" לכנס כיתתי אחרי שלא נפגשנו יחד מאז סיום בית-הספר, יוני 1960. כלומר, לפני 42 שנה. החלטנו להזמין את אלה שהיו איתנו מכיתה י״א מתוך רצון להיזכר, לחדש
קשרים שנותקו עם חברים שנדדו למחוזות לא ידועים
מצאנו בארכיון תמונות בודדות ואת חוברת הסיום המצהיבה, אך אף לא רמז אחד היכן לעזאזל כל אותם עשרות בני ״מעין" ו׳עמלים" שהתאחדו למעשה חינוכי הראוי לקבוצת ״יחדיו" בעלת הזכויות והיכולות. החלטנו לפרק את השלם: 26 סיימו י״ב. עוד 6 עזבו בכיתה י״א. ואחרים שנה קודמת. לחלקם אף לא זכרנו את שם משפחתם, וחלק שינו את שמם. החיפוש החל, למעשה, אל עברנו, שיאיר את עתידנו הרטרואקטיבי. האם קלה הדרך
42 שנים חלפו. זה הזמן להסתכל במראה ולהתכונן ל״פוטו-פיניש". מתוך כל המסיימים והמחייכים בתמונת המחזור עם עזריה ושרה וינשטיין, 3 נפטרו, 3 חיים בחו"ל, 2 במושב, 1 בקיבוץ אחר, 1 חקלאי, 8 עירונים, 11 בבית-השיסה, 3 אלופי-משנה, ל- 3 בני זוג שנפטרו. לכולם תקופת החינוך כאן היא פרק בל יישכח, מפואר, כואב, ערכי, תרבותי, מלא נוסטלגיה... המפגש היה מרגש, חד פעמי, מציאות וירטואלית. שיער השיבה, הכרס, העצב, תמונות הילדים, והנכדים... הכמיהה להכרה בהישגי העשייה האישית, מוצלחות הילדים, ותקווה לשקט ושלום
ב- 5.00 בערב סידרנו את הכיסאות, הורדנו את התמונות מהקיר, וסגרנו מאחורינו 42 שנים של ״יש" וספירת מלאי אישי וקבוצתי
? האם יש לנו מסקנות לגבי העבר החינוכי-חברתי
כל אחד השיג בדרכו ובגורלו את האפשרי. לכולנו פצעים, חרדות, תקוות ודאגה לילדים ולנכדים... טעינו לא מעט, לעיתים אף הקשחנו ליבנו יתר על המידה, אך כולם־כולם זוכרים בערגה את ימי התום והשחר בטרם
בגרות. הייתה תקופה נהדרת. עכשיו צריך לשמור על הקשר. קיבוץ / לא קיבוץ - זו כבר לא שאלה רלוונטית, אלא כבוד, המשך, בריאות ותקווה. זה משותף לכולנו
חגי בן גוריון
כנס 50 מחזורים בבית הספר, קבוצת 'יחדיו' מחזור 8, יוסי אסף, תמר אדר, זמרן, יורם הינמן, ששון טיטו, עזריה המורה, אלון הלוי, אילן, יצחק לפיד, עירית אריך, דורית צמרת, אלישבע, יחזקאל דורי מנגן
