ששון טיטו

ששון טיטו סיפור חיים

אנחנו נפרדים מששון באהבה בכאב וגעגוע

ששון נולד בשנת 40  של המאה - 20 בעיר הנפט קירקוק שבעירק, למשפחה בת 12 ילדים. המשפחה עסקה במסחר, הייתה בעלת נכסים וחיה ברווחה

  בסוף שנות הארבעים התחילה תכונה לקראת עלייה לארץ. פגישות  המחתרת התקיימו בבית המשפחה. האב היה ציוני, הוא אפילו רכש חלקת אדמה בארץ, והתייחס לכך כתרומה למפעל הציוני

בשנת 50  עלתה המשפחה לארץ ונשלחה למעברת כפר נחום שבאזור כפר אתא. האוהל שלהם נסחף בגשמי החורף הקשה של אותה שנה

כילד בן עשר ששון קיבל החלטה עצמאית ללכת לקיבוץ והתעקש על כך. בבית השיטה קלטו אותם רות אלון ושאריק, יחד עם ילדי מעברות נוספים. הם נקראו קבוצת עמלים 

בהמשך התאחדו עם קבוצת בני הקיבוץ, בני גילם שנקראה מעין. הקבוצה המאוחדת קיבלה על עצמה את השם יחדיו. ששון בזכות אישיותו החביבה והחברית השתלב בקלות בקבוצה

 ששון אומץ אצל משפחת דויד, והיה לחלק מהמשפחה. עם האם חנה יצר קשרים עמוקים וחמים. היא אהבה אותו מאוד ועם השנים היא הייתה כסבתא לילדיו. עד ימיה האחרונים בביתה וגם בבית הפז הוא טיפל בה במסירות ואהבה

.בצבא שירת כשרטט אווירונאוטיקה, ולימים המשיך במקצוע כמורה לשרטוט בבית הספר המקומי. במילואים שימש כקצין קשר

 לאחר הצבא חזר לבית השיטה וגר ברווקיה שליד המזכירות. הכיר את עדנה שהיתה עדיין תלמידת כתה י'ב והאהבה פרחה. השאר היסטוריה. הם נישאו בשנת 66 שגית הבכורה נולדה בשנת 68

  בשנת  69 עברו ששון ועדנה לקיבוץ יד חנה שם חיו כ- 12 שנה במהלכן נולדו עוז, שירי ועידן. ששון למד הנדסאי מכונות ברופין. עבד במפעל העופות "הוד חפר" והקים את משק החי בקיבוץ

המשפחה חזרה לבית השיטה בשנת 80 וששון השתלב במפעל החרושת מתכת, במשרד הטכני

ששון היה אדם סקרן, רצה לטייל בעולם. הוא לא זנח את חלומו לעבוד על אוניה ולכן למד להיות קצין מכונות, ועלה על אוניית ה"קיבוץ המאוחד". במשך שלוש שנים עבד בים.  כשהיו מגיעים לנמל מיד היה יורד לסייר בעיר. זה היה בשבילו ה"הי לייט" של העבודה בים.

העבודה הייתה ערך עליון עבור ששון, אותו קידש בכל מקום בו עבד תמיד אמר, העבודה היא הבית שלי

בתקופת השינויים בקיבוץ בשנת 2007, כשהיה בן 67, במקום לצאת לפנסיה הוא בחר לקחת את מחלקת הצבע של המפעל ולנהל אותה כמפעל עצמאי שלו. המצבעה הייתה עבורו מיצוי הייעוד האישי וכוח מניע לחיים

ששון שמר על הזהות העיראקית שלו, קרא את ספרי אלי עמיר על יהדות עיראק, אהב מוזיקה ערבית, ולימד את הילדים לאהוב את המאכלים העיראקיים

ששון היה מוכר לכולנו בזכות אהבתו לריקודי עם והשתתפותו הקבועה כרקדן בחגים, בטקסים, ואירועי תרבות שונים. בכל יום חמישי לא ויתר לצאת עם בת זוגו לחוג הריקודים

ששון אהב את החיים והחיים אהבו אותו

אוהבים אותך ששון. עזבת אותנו כל כך מהר. אתה כבר חסר לנו פה בנוף

רשמה ענת ענתבי

סוף מרץ 2024