Embedded Files
מחנכת - תמר דגן, מטפלת - רות פרסנר ילדים מציירים
ראש ממשלת ישראל - דוד בן-גוריון
נשיא המדינה - חיים ויצמן
הרמטכ"ל - יגאל ידין
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם
26 במרץ הלוויה ממלכתית לצנחנית חנה סנש בהר הרצל
"הצהרת ירושלים" - העברת מוסדות השלטון לירושלים
בעיית המסתננים והפדאיון הפכו לבעיה ביטחונית מרכזית
יעל רום היא האשה הראשונה שעוברת קורס טיס של חיל האוויר הישראלי
במהלך פברואר ירד שלג במישור החוף, בטבריה ובבית שאן. באזור הרי ירושלים הגיע השלג אף לגובה של כ-70 ס"מ.
עוזי אורנן מקים את "הליגה למניעת כפייה דתית"
יונת ואלכסנדר סנד מפרסמים את ספרם "אדמה ללא צל",
פרסומו של הראשון בספרי סדרת חסמבה של יגאל מוסינזון,
שרה לוי-תנאי מקימה את להקת המחול "ענבל
הימנון כתה ב' שלנו
כיתתנו כיתה לדוגמה
המטפלת מצוינה
אך כל בוקר, מה לעשות,
מתעסקים מרביצים קצת מכות.
לכיתה רצים ראשונה
יצחק רותי ומיכה
------------
--------
שיר המקור - רחל עמדה על העין
מושיקו, חגי יופסי
מיכה, יורם, תמר
בכתה ב' שב ונעשה לנו עוול כאשר שוב הוחשבנו כקטנים ולא הורשינו לצפות בסרט שהוקרן באותו שבוע
משלחת נזעמת הלכה בעת הקרנת הסרט לעבר הכיתה שלנו. כתבנו על הלוח באותיות של קידוש לבנה:
”תמר, את טווילית“
האקט הלוחמני שיכּךְ את זעמנו, והלכנו לישון בוטחים בצדקתנו
בבוקר, בבואנו לכיתה היינו נבוכים במקצת. חשבנו לעצמנו שאולי קצת הגזמנו… כי בסך הכל אהבנו מאד את תמר
כשתמר נכנסה לכיתה היא העיפה מבט בלוח ופרצה בצחוק מצלצל לעינינו הנדהמות
לא ידענו שמילה זו אשר לדידנו הייתה בבחינת ביטוי גנאי נורא, באה מהערבית ומשמעותה, תמיר/ה ובהשאלה, יפה.
סרט השנה
עברנו למשכננו החדש.
במקור היה זה בית מגורים לחברים, בן ארבע חדרים. הכשרתו לבית ילדים כללה סגירת המרפסת הפתוחה שהפכה למסדרון ארוך.
בצד צפון של הבית הציבו צריף קטן ומוגבה על אבנים כדי לבודדו מהאדמה והוא שימש לנו כחדר אוכל
האוכל היה של תקופת הצנע ובטרם עידן השפים, אך המטפלת - רות פרסנר, גדשה צלחותינו בו ואילצה אותנו לאכול כל מה שבצלחת עד תום
ברצפת העץ של הצריף היו חורים ואנחנו בהחבא, משלשלים דרכם כל מאכל שבחלנו בו
כך יצא שאנחנו היינו רזים ובריאים והחתולים שמנים וחולים
תקרת החדרים הייתה עשויה רביץ (טייח על רשת עץ)
לילה אחד נטש הטייח את רשת העץ באחד החדרים וכיסה את הילדים שישנו בו
"שנתם הייתה טובה כדי כך שרק בבוקר, עת שהתעוררו, מצאו שהם בילו את הלילה ב"אתר בנייה
עולים לכיתה
מהגן לכיתה ב'
אנו צועדים כעת
עם מורה נאה ותיק
בשבילנו זה יספיק
מה יכול ילדון לשאוף
כשעודנו סוף-כל-סוף
? רק – בכיתה ב
לה-לה-לה-
לכיתה ב
הילדים והמורה
הם בשלים עכשיו נורא
לעבור כבר מן הגן
חוץ ממוטי הקטן
- הוא מתחיל רק להבשיל
-לא לריב! –זה הוא התחיל
–זה הוא התחיל
לה-לה-לה
לכיתה ב'
לגננת אין רמה מספיקה ומתאימה
לא יוד'ת בשי'ל מה זה טוב
לחשבן, לקרוא, לכתוב...
חבר'ה, בואו נברח כעת
מהגן לכיתה ב', לכיתה ב
לה-לה לה-
לכיתה ב'!
נכתב - 1960 למסיבת הסיום
מנגינה זכורה, אך המקור לא אותר.
בצריף זה שנבנה ב - 1941, היו שתי כיתות. שלנו הייתה מימין
חגי, יורם , עודד, אלון מחדשים נעורים
ומופיעים בשיר זה - 1978
שיר-הצגה שלימדה תמר
התפקיד המועדף - צפרדע
לא אתמול ולא שלשום
טיילה התרנגולת
עם אדון התרנגול
ראתה התרנגולת
שני גרגירי סולת
חיש קפץ התרנגול:
לי הזכות לאכול
התרתחה התרנגולת
שרוולים הפשילה
התנפלה על הכרבולת
והקטטה התחילה
בינתיים מן המים
התגנבה צפרדע
לאן נעלמו הגרגיריים?
איש אינו יודע
אלישבע, חמוטל, יופסי ויעל נאמן
אלישבע, חמוטל ויופסי
מאחור, המטפלת חוה כהן ויעל נאמן
השלג ירד
הוא החל יורד בצהרים. באזור המשק מעט. מעל היער הרבה
תמר אספה את ילדי הכיתה שנמצאו בבית המגורים ועלתה עמם לאזור "מצפה יוס ודוד" דהיום
היה די שלג אפילו ל"בובת שלג" וגם להטיח כדורים זה בזה (עם קצת בוץ ואבנים קטנות בפנים)
השלג המשיך לרדת גם במהלך הלילה וכאשר קמנו בבוקר, הוא כיסה במרבד עבה לבן את הכול
כעבור יום החל מפשיר והמשק הפך עיסת בוץ מעורבת בשרידי השלג, עד שנמוג, נעלם ולא פקד אותנו שוב
עד עצם היום הזה
כן, אלו אנחנו שם שזורקים כדורי שלג
Google Sites
Report abuse