מעין 1950 - 1951 - כתה ג

בכיתה ג' למדנו מוסיקה עם ארנסט הורביץ

השירים שארנסט לימד אותנו נבחרו בקפידה

על יד הבית עץ גדל

תפוח פז צומח

ושמש בוקר אור שולחה

תפוח נותן ריח

ציפור ישבה על אותו עץ

שירים לרוב בפיה

שירת הבוקר שיר האור

בקול נעים השמיעה.

”ציפור ישבה על אֿותו עץ“, הבהיר ארנסט, זה לא האֿוטו של אבא של רותי, זה אוֹתֿוֹ העֵץ

"הגיית המילה ”אוֹתֿוֹ“ בשיר המולחן, הייתה במִלעֵיל, כמו ”אֿוֹטוֹ

אבא של רותי היה נהג האוטומוביל, שקראנו לו אֿוֹטוֹ

עוד שיר יפה שארנסט בחר היה על הילדים בגבת

יְלָדִים קְטַנִים בִּגְבַת

מְרַקּדִים כָּל עֶרֶב קְצַת

מְרַקּדִים בְּמַעְגָּל

זוֹ קוֹפְצָה וְזֶה נָפַל

יוּ—לַ—לַ, יָמִין וּשְׂמֹאל

יוּ—לַ—לַ, קָטֹן גּדּוֹל

(פניה ברגשטיין; צבי קפלן)

בכיתה ג', כבר למדנו לקרוא תווים

ארנסט היה רושם חיש קל את החמשה ומסמן עליה תווים שניתבקשנו לשיר

כל עוד היינו ישובים במקומותינו 'ידענו' הכול, אבל משנקרא מי מאתנו ללוח, מיד נאלם קולו ונעלמה בקיאותו

גולת הכותרת של לימודי המוסיקה בכיתתנו הייתה הקריאה בהמשכים של הסיפור על מוצרט הקטן

לעולם הייתה זו הבטחה מותנית: אם תהיו טובים, אספר לכם על מוצרט הקטן