מחנכים - שבתאי (שבו) לוי, זיוה עדין
ראש ממשלת ישראל - דוד
נשיא המדינה - חיים ויצמן עד ה-9 בנובמבר. יצחק בן צבי
הרמטכ"ל - יגאל ידין עד ה-7 בדצמבר, מרדכי מקלף
במחאה על קיצוץ בתקציבצה"ל, מחליט הרמטכ"ל יגאל ידין לפרוש.
פילוג במפ"ם:.משה סנה פורש ומקים את סיעת השמאל,שתתאחד עם מק"י.
יוצאי לח"י מקימים את המחתרת מלכות ישראל
מתחילה פרשת קסטנר
9 בינואר בכיכר ציון הפגנת חרות נגד הסכם השילומים עם גרמניה
13 ביוני הוקמה הוועדה לאנרגיה אטומית
10 בספטמבר נחתם הסכם השילומים בין גרמניה המערבית לישראל
דב שילנסקי נעצר כשבתיקו מטען חבלה
ראובן שילוח פורש מראשות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובמקומו ממונה איסר הראל
ישראל מתחילה לייבא נשק מצרפת
מאיר הר-ציון, נעצר על ידי הצבא הסורי יחד עם אחותו, לאחר שיצאו לסיור מקיף כנרת
הלירה הישראלית מחליפה את הלירה הארץ ישראלית; הפרוטה את המיל
ישעיהו ליבוביץ' ואליקים העצני מקימים את ארגון שורת המתנדבים
אפרים קישון מתחיל לכתוב טור ב"מעריב"
עוברים לבית הכולל (ההולנדי) המזרחי (השמאלי בתמונה). קבוצת דרור בבית שממול (הימני בתמונה). מנהלים כנגדם "קרבות אצטרובלים". יש נפגעים, אך אין מנצחים ומפסידים ועל כן אפשר להמשיך גם למחרת
עד אשר צורפה קבוצת "רימון" ל"מעין", התקלחנו במשותף, בנות ובנים יחד במקלחת היחידה שהייתה בבית המגורים שלנו, אשר הייתה
חשופה לעין כל
"לחלק מבנות רימון הרחצה המשותפת לא התאימה, והן עברו להתרחץ ב"מקלחת הקטנה
גם בבית הכולל הייתה רק מקלחת אחת אבל עם דלת מוגפת, מחולקת לתאים, עם ספסלים להנחת הבגדים ומתלים למגבות
"החוק הטבעי" של בית הילדים קבע כי אם תפשׂו הבנים ראשונים את המקלחת, הם התרחצו ראשונים והבנות המתינו לתורן. ולהפך. לרוב הבנות תפשו ראשונות והבנים כדרכם של בנים, או שהתקלחו או שלא
מאחר וחלון המקלחת פנה אל הגג, אמצו הבנים הרגל להמתין לתורם שם, בעת שהמקלחת נתפסה ע"י הבנות
בלילות הקיץ החמים העלינו מיטות למרפסת גג הבית (ראה בתמונה, בחלק הימני של הבית) וישנו שם. הקיר המזרחי הצל על המרפסת ואפשר לנו שינה עד שעה מאוחרת יחסית
בסופו של התהליך, אנו מונים עשרים וששה
קולטים את עמליה, רבקה וזימרן, הבאים אלינו מתל יוסף. (3-5/1952)
מתאחדים עם קבוצת "רימון"
רחל מדאני, מזל מזרחי, דן גורנשטיין, אבנר כהן, עמוס גולדברג, משה דיין, גרטי (רותי) פרנקנשטיין, ברוך אנקורי, שמעון ארמה ועוד (4 ששמותיהם אינם ידועים לנו ברגע זה)
רק לאחר השלמת תהליך "הפילוג" (4/1952), מתבצע איחוד מגורים, ע"י מעבר כולנו למגורים משותפים בבית הכולל
בכיתה ד', בחצי הראשון. נשארנו בלי מורה, ושבו, בלא חמדה קיבל אותנו. (עד שזיוה עדין הגיעה)
שבו, השאיר לנו חוויה מאד יפה עם השדמה שעשה איתנו
מדדנו אותה בקרשים באורך של מטר, שהכנו, שייפנו וסימנו עליהם את הדצימטרים
והסנטימטרים
גידרנו את החלקה וחרשנו עם פרדה ומחרשה פרימיטיבית
בבוא העת גם זרענו כמו אבותינו הקדמונים
שירים שלימד אותנו שבו (עם כל הלב, כי אהב אותם)
בליל אביב
ויהיה הקור
וינח ויכס
את פרחי המור
וה-פר- חי--ם
נבלו קמלו
היינו חייבים במנוחת צהריים של שעתיים ושנאנו זאת
פעם בשבוע היה לנו "חופש שינה" ויכולנו לעשות בזמן הזה כרצוננו
"בבית המגורים לא היה די מקום לכולנו ולכן "העודפים" הועבר למגורים יחד עם בני קבוצת "תומר"
"קינאנו בהם נורא כי הם הרוויחו פעמיים "חופש שינה". פעם אחת עם "מעין" ופעם שניה עם "תומר
בכיתה ד' בא מנהג חדש
לכיתתנו. זיוה עודדה להעזר בה בשעות שאחרי הלימודים. היא הזמינה אותנו לבוא לחדרה, כאשר נתקלנו בחומרי לימוד לא מובנים
האפשרות לברר ולשאול על דברים שלא הבנו הרגיעה והקֵלה, ויצרה תחושה שחשוב לזיוה שנתקדם בלימודינו.
התארגנות ה'משלחת' וההתארחות אצל זיוה, היו חוויה לימודית וחברתית שונה.
היה לאירועים האלה גם נופך נוסטלגי, כי חדרה הקטן של זיוה שכן בקומה השנייה, מעל גן ג' האהוב שלנו
שירים ששבו לימד