ביחידה זו נבחן את הקשר בין תקשורת וספורט, נלמד על הספורט (כגורם ליצירת אחדות לאומית) וכן על הסיקור של אירועי הספורט. נתנסה בניתוח כתבות במדיה ונחשוב על הדילמות שסיקור זה מעורר.
תעשיית הספורט היא תעשיית הפנאי הגדולה בעולם. אירועי הספורט הם מהתופעות התרבותיות החשובות ביותר בזמננו. מוסדות הספורט הם בעלי עוצמה פוליטית, כלכלית ותרבותית גדולה מאוד, לפיכך חשוב לבחון את הספורט ואת האופן שבו הוא מסוקר בתקשורת. באירועי ספורט גדולים באים לביטוי מתחים אתניים, פוליטיים, דתיים, כלכליים ומגדריים.
אירועי ספורט מייצרים דרמות בלתי צפויות, רגעים מרגשים, וגבורים נערצים. הם מבוססים על התמודדויות מול מגבלות אנושיות ושל "טובים" מול "רעים". כל אלה מתאימים מאוד לסיקור תקשורתי מפני שהם מציגים אירועים מהירים, ברורים, דרמטיים וחד-משמעיים.
בזירה הזו נעסוק בעיקר בשני נושאים מרכזיים: מגדר ולאומיות ובביטוי שלהם בדיווח על אירועי ספורט.
לאומיות - קבוצת אנשים שלא מכירה אחד את השני באופן אישי אך חבריה חולקים תחושת שותפות וסולידריות חזקה. גם אם איני מכיר את שאר חברי הקהילה, אני מתגייס לעזרתם בצורות שונות ומצפה ליחס דומה מצד האחרים שאיני מכיר. חברי הקהילה הלאומית לרוב חולקים מסורת דומה, טריטוריה, השקפת עולם מורשת ועוד.
תחושת הלאומיות מחדדת את הדמיון שבין חברי הקבוצה ואת השוני שבין הקבוצה "שלנו" לקבוצות "אחרות". הספורט הוא אחד האמצעים הנפוצים לחיזוק תחושת לאומיות.
מין (sex)
– תכונות ביולוגיות המבחינות בין נקבות לזכרים. הבדלים כמו מבנה גוף, איברי רבייה, כוח ושרירים, יכולות אירוביות וכד׳. בכך מוסברים לא אחת יתרונות שיש לגברים בענפי ספורט שונים.
מגדר – (gender)
– מיון באמצעות כלי תרבות בין מה שהוא ״גברי״ לבין מה שהוא ״נשי". המגדר מציין את ההיבטים התרבותיים, החברתיים והפסיכולוגיים שמבחינים בין גברים לנשים. כלומר מה שקובע את מעמדן של הנשים בחברה זו התרבות ולא המין הביולוגי. דבר זה משקף את מעמדם הדומיננטי של הגברים בספורט לאורך ההיסטוריה.
העיסוק התקשורתי בספורט - כמו גם העיסוק בספורט עצמו - עובר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים. במשך שנים רבות היה תחום הספורט מזוהה עם התחום הגברי ועם אבחנה ברורה בין ענפי ספורט גבריים לענפי ספורט נשיים.
התקשורת העניקה ועדיין מעניקה הרבה יותר משאבים לסיקור ענפי ספורט גבריים על חשבון ספורט נשים. גם בענפי ספורט בהם משתתפים גם נשים וגם גברים, פעמים רבות קופחו הנשים - סיקור מועט יותר, סכומי כסף לזוכות נמוך משמעותית מהגברים וכן הלאה.
בנושא זה יש לראות את הסרט "קרב המינים" שמתאר את המאבק בין נשים לבין גברים בענף הטניס
כאמור, בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי: נשים רבות זוכות לסיקור רב, טניס הנשים זוכה לאהדה ולסיקור דומה לזה של הגברים וכך גם בענפי ספורט נוספים כמו ג'ודו ועד לתחרויות בינלאומיות בכדורגל נשים
דילמה מרכזית:
השתתפות נשים בספורט – כלי להעצמה נשית או שימור הסדר החברתי הפטריארכלי?
ניתוח הדילמה:
האם סיקור תחרויות ספורט בהשתתפות נשים תורמת להעצמה נשית בתקשורת או מאפשרת לשמר סדר חברתי פטריאכלי?
כך לדוגמא – הטניסאית שחר פאר הגיעה להישגים חסרי תקדים בטניס העולמי בכל הקשור למשחקי בודדים ו/או זוגות. לאחר כל ניצחון היא זכתה לסיקור תקשורתי בעיתונות הספורט, לרוב בחלקים האחרונים של מוספי הספורט (למעט זכייה במדלייה ו/או אליפות, שזיכו אותה כותרת ראשית). לעומת פאר טניסאים ישראליים גברים, שדורגו במקומות נמוכים ממנה זכו לכותרות ענק על משחקיהם בעמודים הראשיים של מוספי הספורט. כאשר אלו פני דברים מתחדדת הדילמה המתוארת: האם ההצלחות של שחר פאר (שאין ספק שיש בהן תרומה להעצמה הנשית), הצליחו לשנות את המינונים בעיתונות הספורט בין המינים? כנראה שלא. האם יש בכך בכדי להנציח את הסדר החברתי הפטריאכלי? חומר למחשבה.
דילמה נוספת: הצגת ספורטאיות נשים כיוצאות דופן - האם זה מעצים אותן ואת הנשים הצופות בהן או דווקא משמר אותן כ"חריגות" במערכת הפטריאכלית? גם הסיקור שמשלב בדרך כלל גם צדדים שמחוץ לספורט - בעיקר חיי משפחה, אימהות וזוגיות - האם זה מחזק אותן או מחזק את המקום השולי שלהן. מצד אחד, סיקור נשים כאלה - ספורטאיות חריגות, מוכשרות ויוצאות דופן, הגיעו להשגים רבים - מעלה אותן על סדר היום וכך יוצר מודעות להישגיהן. מצד שני, הסיקור החריג מדגיש את החריגות, את זה שהן יוצאות מן הכלל ומחזק את הכלל - שספורט הוא עולם גברי.
ראו למשל הסיקור של זכייתה של סרינה וויליאמס באליפות אוסטרליה 2020 והדגש על כך שזו זכייה ראשונה מאז ההריון: האם זה מעצים נשים או מקבע תפקידן כאימהות מאחר וכותרות כאלו לא נראות ביחס לספורטאים גברים
אסכולת השימושים והסיפוקים
צרכני התקשורת הם קהל פעיל המנסה לספק צרכים פסיכו-חברתיים באמצעות חשיפה סלקטיבית (=כל אחד בוחר למה להיחשף וכמה להיחשף בהתאם לצרכים שלו) לאמצעי תקשורת ההמונים. הגישה מבוססת על התיאוריה המבנית - תפקודית הגורסת כי אמצעי תקשורת מספקים צרכים שונים עבור צרכנים שונים.
:החוקרים מצביעים על ארבעה צרכים עיקריים
קוגנטיביים /שכליים: קבלת מידע והבנת המתרחש
רגשיים: הנאה וריגוש, התלהבות עוררות והתרגשות
אינטגרטיביים/ חברתיים: צפייה משותפת עם חברים או משפחה, תחושת-ביחד , גאוות יחידה כשמעודדים קבוצה לאומית
אסקפיזם/בריחה מהמציאות: התנתקות, בריחה מטרדות היום-יום
אירוע מדיה
אירוע מדיה הוא אירוע חשוב, הנוגע לאנשים רבים, הוא שידור חי ומסוקר בערוצים רבים בארץ ובעולם. פעמים רבות האירוע מתוכנן עבור הקהל הצופה לא פחות מאשר לקהל המשתתף (שנמצא במקום בזמן האירוע)
אירוע ההופך המוני פרטים לקהילה אחת המרותקת לשידור עצמו. ממתן קונפליקטים ובעל משמעות חיובית.
זהו אירוע טקסי בעל משמעות דרמטית ,שתוכנן מראש וזכה לפרסום רב, הטלוויזיה "מזמינה" את הצופה לצפות באמצעות קדימונים המשודרים בתכיפות גבוהה, אירוע מדיה
משבש את שגרת חיינו ואת שגרת לוח המפגשים.