ר

רב תרבותיות

רב תרבותיות – מושג המציין דיאלוג, כבוד הדדי, קבלת השונה, סובלנות ויצירת מכנה משותף עם תרבויות אחרות ועם בני אדם מתרבויות אחרות. חברה שמדגישה את השונות בין הפרטים בה ואף מחזקת אותה. גישה זו מדגישה את הריבוי כמרכיב יסודי של החברה, ואין מטשטשים בה את ההבדלים בין הזהויות השונות. בחברה רב תרבותית אין היררכיה תרבותית. בגישה זו מתנגדים לחלוקה לתרבות "עליונה ומועדפת" ולתרבות "נחותה" ומעדיפים תרבות מגוונת ולא אחידה.

רייטינג

רייטינג: מדרוג. הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת. ככל שהרייטינג גבוה יותר מספר הצופים גדול יותר. הטלוויזיה המסחרית זקוקה לנתוני הרייטינג כדי לתמחר את הפרסומות שהיא משדרת. ככל שלתוכנית יש רייטינג גבוה יותר ניתן לדרוש תמורת זמן הפרסום בה סכומים גבוהים יותר.

רשות רביעית

התקשורת כרשות רביעית

המושג "תקשורת כרשות רביעית" מנסה להציג את תפקידה של התקשורת בחברה דמוקרטית. מקובל היה להזכיר שלוש רשויות בחברה: רשות מבצעת (ממשלה), רשות מחוקקת (פרלמנט – הכנסת) ורשות שופטת (מערכת בתי המשפט). הגדרת התקשורת כ"רשות רביעית" מעלה אותה לדרגת חשיבות רבה מאוד, לצד שלוש הרשויות החשובות בחברה המודרנית.

כשם שבהגות מדעי המדינה והחברה מקובל המושג של "הפרדת רשויות", כלומר, שצריכה להיות הפרדה מובהקת בין הרשויות כך שלכל אחת מהן תהיה עצמאות ותוכל לפעול מתוך השיקולים שלה ולא כדי לרצות את הרשויות האחרות. לדוגמה, הרשות השופטת צריכה לפעול משיקולים משפטיים ולא משיקולים של הממשלה או הכנסת. הרשות המחוקקת צריכה לחשוב מה לחוקק לטובת הציבור ולא רק לחשוב מה טוב לממשלה. וכך על ידי הפרדה בין הרשויות תוך הקפדה על קשרים ביניהן, אמורה לפעול חברה יציבה ובריאה.

התקשורת כרשות רביעית מציג אותה כבעלת תפקיד מכריע בחיים הדמוקרטיים. תפקיד התקשורת הוא לקשור בין שלוש הרשויות האחרות ולבקר אותן. התקשורת צריכה לחפש מידע, לעבד אותו, לערוך אותו ולהפיץ אותו לציבור. באופן כזה התקשורת היא זו שמקשרת בין הרשויות שמנהלות את המדינה לבין הציבור שעבורו אמורות לפעול הרשויות הללו.

תפקיד נוסף הוא לבקר כל הזמן את פעולות שאר הרשויות. כלומר, לתקשורת צריכה להיות עמדה "לעומתית" מול שאר הרשויות. היא צריכה להפקיד בינה לבין הממשלה, הכנסת והמשפט וכל הזמן לחקור ולחפש דברים לא ראויים ולחשוף אותם. התקשורת צריכה להציע לציבור אלטרנטיבות לפעולות השלטון ולהראות שיש דרכים נוספות כדי שהציבור יוכל לבחור או להביע עמדתו המושכלת. לכן, אנשי ממסד שטוענים נגד התקשורת, שהיא "תקשורת עוינת" ושהיא "כל הזמן רק רואה את השלילי", אינו מבין שזה בדיוק תפקיד התקשורת כרשות רביעית, כל הזמן לחפש אלטרנטיבות ולהציע ביקורת על שאר הרשויות.

בנוסף, הציבור הופך לציבור מיודע בעקבות עבודת התקשורת, הוא יודע מה מתרחש במדינה שלו, כיצד פועלות הרשויות ויכול לקבל החלטה מושכלת ומבוססת (למשל בבחירות, ביציאה להפגנות בהבעת עמדה). 

התקשורת גם הופכת את שאר הרשויות ל"שקופות" בכך שהיא מפרסמת על פעולותיהן. כלומר, אם הן יודעות שהתקשורת מחפשת מידע ותפיץ אותו, הן יפעלו מתוך מודעות שיהיה קושי לפעול בחשאי ובכך יקטן הסיכוי והפיתוי לשחיתויות.

לסיכום, התקשורת כרשות רביעית מציבה את התקשורת בעמדה חשובה מאוד בחיים הדמוקרטיים. בעמדה זו היא ניצבת מול ולעומת שאר הרשויות כשהתפקיד שלה הוא לבקר את פעולותיהן, להציע אלטרנטיבה, לחקור אותן בלי הפסקה ולהפיץ את המידע אודותיהן לציבור האזרחים. הציבור מצידו נעזר בתקשורת כדי לדעת ולקבל מידע על הרשויות שמנהלות את המדינה וכך הופך לאזרח מיודע ואילו הרשויות מצידן נמצאות תחת "איום" שהתקשורת חוקרת ויכולה לחשוף פעולות לא ראויות ויתכן שזה יפעל כהרתעה בפני שחיתויות.

התמונה המוצגת למעלה היא סוג של מודל אידיאלי, בפועל לתקשורת יש גורמים רבים שמפריעים לה לפעול כרשות רביעית בצורה טובה. למשל מושגים כמו ריכוזיות, בעלות צולבת ועוד:  

מסחור התקשורת – הבעלות הפרטית שמכוונת רווח כלכלי יכולה לפגוע בפעולות התקשורת היות שבעלי ההון, שהם בעלי התקשורת, לא ירצו שיבצעו למשל תחקירים על החברות האחרות שבבעלותם. הם גם לא ירצו שיפורסמו תחקירים נגד פוליטיקאים, שכן הם יכולים להפריע להם בעסקים האחרים שלהם.

השפעה פוליטית – ערוצי תקשורת ציבוריים מושפעים מרגולציה של פוליטיקאים או שליחיהם ולכן יתכן שלא ירצו לפרסם תחקירים נגד פוליטיקאים או מפלגות שיכולים לפגוע במקום עבודתם (או בהם אישית). כך גם תקשורת מסחרית, שאמורה להיות משוחררת מלחצים פוליטיים, גם היא לא תרצה אולי לבקר פוליטיקאים שכן הם יכולים להשפיע על העסקים האחרים של בעלי ההון שמשלמים משכורותיהם. פוליטיקאים למשל מהרשות המחוקקת יכולים להציע חוקים שיפריעו לעבודת התקשורת. כאן נדרש ליחסים שבין הרשות השופטת, המחוקקת והתקשורת ומענין לראות כיצד כל רשות מפעילה לחצים וגם צריכה לעמוד מול לחצים של האחרים.

יחסי הון-שלטון-תקשורת – משולש היחסים הזה מפעיל לחצים על התקשורת ובכך מפריע לעבודתה כרשות רביעית. נדרשים אנשים בעלי כוח אישי וחוקים ונורמות טובים, כדי להבטיח עבודה נאותה של התקשורת כרשות רביעית במדינה דמוקרטית.