ב

בינה מלאכותית

בינה מלאכותית [Artificial intelligence (AI)] = תוכנות מחשב שמבצעות פעולות באופן "אנושי" כך שהמשתמש לא יכול לדעת האם מולו עומד אדם או מחשב

תוכנות כאלו מקבלות פידבקים מהמשתמשים, מפענחות אותם ומפיקות לקחים

תוכנות של בינה מלאכותית סורקות כמויות אדירות של מידע בזמן מהיר, מפיקות מידע על התנהגויות המשתמשים ומעבדות 

את התוצאות – זה מאפשר להן "ללמוד" ולשפר ביצועים כל הזמן

בוטים

המילה בוט מגיעה מהמילה רובוט. 

במקור היו אלו תוכנות שאפשר היה "לשוחח"איתן, למשל לחסוך העסקה של אנשים במוקדים של תמיכה טכנית לפתרון בעיות או להכוונת לקוחות. בהקשר לרשתות החברתיות הבוטים הם חשבונות שמתחזים לחשבונות של אנשים קיימים, אבל בפועל הם מפיצים תכנים באופן אוטומטי.

בוטים יכולים להתחזות למשתמשים אמיתיים - להגיב לתכנים ולתקשרי ביניהם (ובינם לבין חשבונות אמיתיים). פעולה מתואמת יכולה להוביל לכך שאלפים של חשבונות ברשתות החברתיות מגיבים בצורה דומה – בעד / נגד – עמדה פוליטית, מועמד פוליטי או מוצר מסחרי ובכך ליצור תמונה כאילו יש מגמה חזקה לאותו הכיוון.

ישנן חברות שמוכרות שירותי בוטים, כלומר אלפי לקוחות/חברים/משתמשי רשת חברתית שמספקים תמיכה ומעלים את הפופולאריות של הלקוח ברשת החברתית.

הנושא עלה בעקבות טענות שממשלת רוסיה התערבה בבחירות בארה"ב לטובת דונלד טראמפ באמצעות הפעלת בוטים וכן בטענות של ראש הממשלה נתניהו כי מאיימים על חייו כשחלק מהאיומים התגלו בנובעים משימוש בבוטים. 

בעלויות צולבות

ריכוז בעלות של גורם אחד על מגוון אמצעי תקשורת למשל, קבוצת עיתונים או מספר תחומי תקשורת (על אתר אינטרנט, ערוץ טלוויזיה ועיתון מודפס). הגורם השולט בכלי התקשורת יכול לקדם אינטרס כלכלי, פוליטי, משפטי וכדומה שלו או של מי שהוא רוצה בטובתו, או להפך: לפגוע ולשבש. ההתערבות יכולה להיות על ידי חסימת מידע, גימוד או טשטוש של דברים, או דווקא להפך, על ידי הדגשה והבלטת יתר. כל אלה יכולים להתרחש גם ללא התערבות ישירה של הבעלים, למשל, במקרים שבהם עיתונאים נזהרים מיוזמתם שלא לפגוע באינטרסים של מעסיקיהם, בעלי אמצעי התקשורת. התערבות כזו בתכנים המופצים לציבור עשויה לשבש את הזרימה החופשית של המידע ואת חופש הביטוי.

אחת הסכנות בבעלות צולבת היא שאזרחים מחפשים מידע ממגוון מקורות תקשורת יחפשו לכלי תקשורת שונים, מבלי לדעת שכולם מגיעים מאותו המקור וכי כולם משרתים את האינטרסים של אותו בעל הון, שבבעלותו אמצעי התקשורת השונים. מצב זה הוא "פלורליזם מדומה" - לכאורה פלורליזם של מגוון אמצעי תקשורת, בפועל כולם שייכים לאותם בעלים.