קשרי הון-שלטון-עיתון או הון שלטון תקשורת : מתארים את משולש האינטרסים בין בעלי הון (האליטה הכלכלית), פוליטיקאים (אליטה פוליטית) וגופי תקשורת (אליטה תקשורתית). קשרים אלה נובעים משילוב אינטרסים וכן מקשרי ידידות ואינטרסים בין אנשים בתחומי העסקים התקשורת והפוליטיקה. הפוליטיקאים ובעלי ההון נזקקים לתקשורת כדי להעצים את כוחם הכלכלי והפוליטי, אנשי התקשורת נזקקים לאנשי ההון כדי לממן ולהשיג רווח כלכלי מאמצעי התקשורת ונזקקים לפוליטיקאים שאחראים על ההסדרה והחקיקה בנושאי תקשורת. כל אחד משלושת הגורמים זקוק לשניים האחרים וגם משפיע עליהם.
יחסים אלו עלולים לפגוע בתפקוד הראוי של התקשורת (כרשות רביעית): אינטרסים כלכליים יכולים להשפיע על הסיקור (למשל לגנוז תחקיר על אחת החברות של בעל ההון) ובאותו האופן, תלות בגורמים פוליטיים יכולה להוביל להטיה תקשורתית לטובת אדם זה או נגד אדם אחר. קשרי הון-שלטון-תקשורת צריכים להיות שקופים וברורים כדי לאפשר לתקשורת לפעול בצורה חופשית ולטובת כלל החברה.
ייצוג הוא דימוי או שיקוף של משהו מהמציאות. כלומר, ייצוג מבקש לשקף/לתאר/להראות משהו מן המציאות באמצעות סמלים – שפה, מילים, ויזואל, תצלומים, טקסט (ושילובים שונים בין האמצעים הללו). במילים אחרות, ייצוג הוא ביטוי סמלי של משהו מן המציאות.
בהקשר לתקשורת – התקשורת היא אמצעי מרכזי של ייצוג – היא מפיצה באמצעות כלים סמליים (ויזואל, טקסט, סאונד וכו') ייצוגים של חלקים מן המציאות. מהדורות חדשות מציגות ייצוג של המציאות, כפי שהעיתונאים והעורכים מצאו לנכון. יש תוכניות שמנסות לייצג את החברה הישראלית ומעמתות בין נציגים של פלחים שונים (בריאליטי, בדיוני אולפן). סרט קולנוע מציע ייצוג של סיפור רומנטי או הרפתקאות, פרסומת מציעה ייצוג לנשים וגברים בצורתם האידיאלית וכן הלאה.
חשוב להזכיר כי לעולם יהיה פער בין הייצוג (הממד הסמלי) לבין המציאות אותה מבקשים לייצג. אין אפשרות להציג ייצוג שלם ומלא של המציאות. לכן, כתלמידי תקשורת נשאל: מהם הפערים בין הייצוג לבין המציאות? מהן הסיבות לפערים אלו? את משרתים פערים אלו? כיצד מייצגים קבוצות או תופעות שונות ומדוע? ועוד.