1) ניו-ז'ורנליזם- (העיתונות החדשה):הניו-ז'ורנליזם מתאפיין בכתיבה עיתונאית אישית וסובייקטיבית. ישנם שני מאפיינים מרכזיים לניו-ז'ורנליזם: העיתונאי נוקט עמדה כלפי הנושא באופן מודע ועושה שימוש בסגנונות כתיבה ספרותיים ובסגנון אישי. בגישה זו העיתונאי אינו עוד דמות אובייקטיבית ובלתי תלויה, אלא אישיות שהיא חלק בלתי נפרד מההתרחשות. עיתונאי הניו-ג'ורנליזם היו הסיפור בעצמם, בצורה שבה הם חוו את האירועים, ובצורה שבה סיפרו לקוראים על ההתרחשות מנקודת מבטם הסובייקטיבית במודע. הגישה עודדה אותם להתערב בדברים שעליהם הם כותבים, לא לעמוד מהצד אלא לקחת חלק אקטיבי בהתרחשויות. הכתיבה הניו-ג'ורנליסטית עשתה שינוי גם בסגנון הכתיבה. מאפייניו הבולטים היו שפה משוחררת, קלילה ואסוציאטיבית יותר מקודם, תוך שימוש נרחב בסלנג ובמונחים משפת הדיבור היומיומית. הכתיבה האישית הציגה את עולמו של הכותב, את האירועים החווייתיים שהוא עבר ואת שפתו וסגנונו שלו.
(ניו מדיה):"אמצעי התקשורת החדשים" - אמצעי תקשורת דיגיטליים, שפועלים כבר למעל שלושה עשורים (כלומר, כבר לא כה חדשים). הכוונה לשלל אמצעי התקשורת שהופיעו עם כניסת האינטרנט ובעיקר עם עליית הפס-הרחב וקצבי העברת המידע המהירים (בישראל: ראשית המאה ה-21), כך שאופני העברת המידע והשימוש בו השתנו באופן דרמטי. בעקבות עליית אמצעי תקשורת אלו, צמחה עיתונות מקוונות שכבר אינה תלויה בהדפסה ובמחזור החדשות הישן, אלא היא מתעדכנת באופן תדיר; וכן צמחו רשתות חברתיות מקוונות, שאף הן משמשות להעברת מידע מיידית. בסביבת מדיה זו קל יותר גם לאלו שאינם עיתונאיים מקצועיים להעביר ולהפיץ מידע ולזכות לחשיפה.
בהמשך עוצבו הרשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, טיקטוק וכו') שהפכו לאמצעי תקשורת דומיננטי.