בראשית שנות ה- 50' החליטה הסוכנות היהודית להקים חווה לפיתוח צמחי תבלין. ההחלטה התקבלה בעת שחיפשו ענף חקלאי שיהיה מתאים למושבים החדשים שהקימו באזור ירושלים, אזור הררי, לעולים החדשים שהגיעו מארצות צפון אפריקה וערב ולא הכירו את עבודת החקלאות. החווה הוקמה ליד האוניברסיטה העברית ונקראה: " חוות הלימוד של האוניברסיטה העברית" ומי שניהל אותה היה שלום קאופמן מראשוני בית לחם הגלילית שהחליט לעזוב ולמצוא את פרנסתו בניהול חווה זאת. כ- 5 שנים ניסו בחווה לגלות את רזי הגידול, עד שהוחלט לוותר על הרעיון. המושבים החדשים קיבלו את ענף הלול ולמדו את כל הנוגע לכך. ב- 1958,לפני סגירת חוות הלימוד פנה שלום קאופמן אל חברו מימים, צבי ציטרשפילר והציע לו לקבל על עצמו את גידול התבלינים עם מעט הניסיון שנצבר בחווה. צבי ציטרשפילר נענה להצעה והקים מעין תחנת ניסיונות פרטית מהשתילים וזרעים שקיבל מהחווה