מרכז הכפר
המתיישבים הטמפלרים קבעו את מרכז הכפר על אם הדרך המרכזית, בערך במחצית אורכה של כל דרך הכניסה. במקום זה היה בית העם, בית הספר שלהם, מגדל המים שבראשו היה פעמון גדול עם כתובת היצרן עליו, בית יציקה בגרמניה והמאפיה שלהם
המתיישבים הטמפלרים קבעו את מרכז הכפר על אם הדרך המרכזית, בערך במחצית אורכה של כל דרך הכניסה. במקום זה היה בית העם, בית הספר שלהם, מגדל המים שבראשו היה פעמון גדול עם כתובת היצרן עליו, בית יציקה בגרמניה והמאפיה שלהם
בית העם הוא בית מידות יפה הנמצא במרכז המושבה, הבניין בעל שתי קומות, הקומה הראשונה הוקמה כנראה בשנת 1917. את התאריך ניתן לראות על הקשת המרכזית בכניסה למבנה. הקומה השנייה התווספה בשנות העשרים, כאשר מצבם של המתיישבים השתפר. ניתן לראות את ההבדל בין שתי הקומות, הקומה הראשונה דלתותיה וחלונותיה ממוסגרים באבן והקומה מעליה בנויה בחלקה מבטון. הקומה הראשונה של בית העם שימשה כמקום כינוס לחברי המושבה, לטקסים ואירועים שונים, בקומה השנייה היו חדרי לימוד ומשרדים של הועד המקומי
בית העם הוא בית מידות יפה הנמצא במרכז המושבה, הבניין בעל שתי קומות, הקומה הראשונה הוקמה כנראה בשנת 1917. את התאריך ניתן לראות על הקשת המרכזית בכניסה למבנה. הקומה השנייה התווספה בשנות העשרים, כאשר מצבם של המתיישבים השתפר. ניתן לראות את ההבדל בין שתי הקומות, הקומה הראשונה דלתותיה וחלונותיה ממוסגרים באבן והקומה מעליה בנויה בחלקה מבטון. הקומה הראשונה של בית העם שימשה כמקום כינוס לחברי המושבה, לטקסים ואירועים שונים, בקומה השנייה היו חדרי לימוד ומשרדים של הועד המקומי
מתוך "טיולי" אתר למטייל בישראל
המתיישבים הראשונים מצאו בית עם בן שתי קומות. כניסת המסד היתה ללא דלת וללא שמשות בחלונות, וממול הכניסה היה גרם מדרגות שהוביל לקומה העליונה שהיתה בחלקה חדרים ובחלקה מרפסת. בית העם שימש אז ועד היום כמקום התכנסות בחגים ואירועים שונים
המתיישבים הראשונים מצאו בית עם בן שתי קומות. כניסת המסד היתה ללא דלת וללא שמשות בחלונות, וממול הכניסה היה גרם מדרגות שהוביל לקומה העליונה שהיתה בחלקה חדרים ובחלקה מרפסת. בית העם שימש אז ועד היום כמקום התכנסות בחגים ואירועים שונים
צולם ב - 1992
צולם ב - 1992
הצרכניה
הצרכניה
עם פירוק המטבח המשותף, כל משפחה דאגה להכין בעצמה את ארוחותיה והיה צורך בצרכניה, שבו יוכלו החברים להצטייד במוצרי מזון. הצרכניה הוקמה בתוך בית העם, ולצורך זו פתחו אשנב מתוך הצרכניה אל בית העם שבו יכלו החברים לבקש את המוצרים ואלו הובאו אליהם לאותו אשנב. במשך שנות ה- 50' היה שימוש בתלושים שנקראו "בונים". את הצרכניה ניהל רוטמן. כאשר דב ורבקה הס עזבו את הכפר עברה הצרכניה לידיו של רוטמן ומאוחר יותר לעליזה ויקי רייך. הם אירגנו את הכל אחרת , האשנב נסגר, ונפתחה דלת כלפי חוץ שבו יכלו החברים להיכנס ולבחור בעצמם את המצרכים והצרכניה הפכה לשירות עצמי עם דלפק לתשלום ליד היציאה. כך המשיכה הצרכניה להתנהל עד אמצע שנות ה- 80
עם פירוק המטבח המשותף, כל משפחה דאגה להכין בעצמה את ארוחותיה והיה צורך בצרכניה, שבו יוכלו החברים להצטייד במוצרי מזון. הצרכניה הוקמה בתוך בית העם, ולצורך זו פתחו אשנב מתוך הצרכניה אל בית העם שבו יכלו החברים לבקש את המוצרים ואלו הובאו אליהם לאותו אשנב. במשך שנות ה- 50' היה שימוש בתלושים שנקראו "בונים". את הצרכניה ניהל רוטמן. כאשר דב ורבקה הס עזבו את הכפר עברה הצרכניה לידיו של רוטמן ומאוחר יותר לעליזה ויקי רייך. הם אירגנו את הכל אחרת , האשנב נסגר, ונפתחה דלת כלפי חוץ שבו יכלו החברים להיכנס ולבחור בעצמם את המצרכים והצרכניה הפכה לשירות עצמי עם דלפק לתשלום ליד היציאה. כך המשיכה הצרכניה להתנהל עד אמצע שנות ה- 80
מול בית העם ניצב מגדל המים , מבנה עגול המזכיר מגדל של מצודה צבאית, בראש המגדל בריכת מים המכילה 75 מ"ק. המים הגיעו למגדל מקידוח במרחק של 2 ק"מ אשר מקורותיו היו שני מעיינות האחד 'ביר חבריה' ממערב שמימיו שימשו לשתיה והשקיה, והשני 'עין אל חדרה" ששימש מקור מים לבהמות, כשלא הייתה ברירה השתמשו גם במים אלה לשתיה אך רק לאחר שהרתיחו אותם. בעיית המים הייתה אחת הבעיות הקשות של המתיישבים, והם ניסו להתמודד איתה ללא הרף. ב-6 פברואר 1907 נחפרה באר נוספת דרומית לכפר ונמצאו מים בעומק של 16 מ', המים היו טובים לשתיה ופתרו חלק מהבעיות, מספר חודשים מאוחר יותר, נחתם הסכם עם המהנדס פרנק אשר בנה משאבה שפעלה בעזרת מנוע נפט בן 6 כ"ס, המשאבה דחפה את המים למרחק של 950 מ' ולגובה של 70 מ' בצינורות לחץ בקוטר 3 צול עד למגדל המים של הכפר, מכאן זרמו המים בכוח המשיכה לכל הברזים בבתי המושבה, עד היום ניתן לראות את באר המים הגרמנית שמימיה נשאבים ע"'י חברת מקורות. על גג המגדל ניצבים היום, זה ליד זה מדיד המים שהראה את גובה המים בבריכה בעזרת מצוף, והפעמון המקורי ששימש להזעקת התושבים לאסיפות או כאות מצוקה בשעת חירום, על הפעמון חרוטה הכתובת: '1917 מתנת העיר שטוטגרט לבית לחם בגליל'.
מול בית העם ניצב מגדל המים , מבנה עגול המזכיר מגדל של מצודה צבאית, בראש המגדל בריכת מים המכילה 75 מ"ק. המים הגיעו למגדל מקידוח במרחק של 2 ק"מ אשר מקורותיו היו שני מעיינות האחד 'ביר חבריה' ממערב שמימיו שימשו לשתיה והשקיה, והשני 'עין אל חדרה" ששימש מקור מים לבהמות, כשלא הייתה ברירה השתמשו גם במים אלה לשתיה אך רק לאחר שהרתיחו אותם. בעיית המים הייתה אחת הבעיות הקשות של המתיישבים, והם ניסו להתמודד איתה ללא הרף. ב-6 פברואר 1907 נחפרה באר נוספת דרומית לכפר ונמצאו מים בעומק של 16 מ', המים היו טובים לשתיה ופתרו חלק מהבעיות, מספר חודשים מאוחר יותר, נחתם הסכם עם המהנדס פרנק אשר בנה משאבה שפעלה בעזרת מנוע נפט בן 6 כ"ס, המשאבה דחפה את המים למרחק של 950 מ' ולגובה של 70 מ' בצינורות לחץ בקוטר 3 צול עד למגדל המים של הכפר, מכאן זרמו המים בכוח המשיכה לכל הברזים בבתי המושבה, עד היום ניתן לראות את באר המים הגרמנית שמימיה נשאבים ע"'י חברת מקורות. על גג המגדל ניצבים היום, זה ליד זה מדיד המים שהראה את גובה המים בבריכה בעזרת מצוף, והפעמון המקורי ששימש להזעקת התושבים לאסיפות או כאות מצוקה בשעת חירום, על הפעמון חרוטה הכתובת: '1917 מתנת העיר שטוטגרט לבית לחם בגליל'.
מתוך "טיולי" אתר למטייל בישראל
פעמון זה שימש את חברי המושב לשתי מטרות
פעמון זה שימש את חברי המושב לשתי מטרות
לקריאה בשעת שריפה
לקריאה בשעת שריפה
הוא צלצל פעמיים ביום: בבוקר כדי להודיע שהפרות יוצאות למרעה וכל אחד מתבקש להוציא את פרותיו לשביל הראשי ובשעות אחר הצהריים כדי להודיע שהרועה מחזיר את הפרות וכל אחד מתבקש לבוא לאספן
הוא צלצל פעמיים ביום: בבוקר כדי להודיע שהפרות יוצאות למרעה וכל אחד מתבקש להוציא את פרותיו לשביל הראשי ובשעות אחר הצהריים כדי להודיע שהרועה מחזיר את הפרות וכל אחד מתבקש לבוא לאספן
הפעמון נגנב בשנת 2011 , וסבורים שהוא נגנב על ידי גנבי מתכות
הפעמון נגנב בשנת 2011 , וסבורים שהוא נגנב על ידי גנבי מתכות
המחלבה
המחלבה
מהעבר השני של הכביש הראשי נבנתה המחלבה. זו שימשה למקום איסוף כל כדי החלב לאחר החליבה ומשם נשלח החלב לתנובה לשיווק. כאשר החלו לגדל צאן לחלב המשיכה המחלבה לרכז גם את חלב הצאן במיכלים נפרדים
מהעבר השני של הכביש הראשי נבנתה המחלבה. זו שימשה למקום איסוף כל כדי החלב לאחר החליבה ומשם נשלח החלב לתנובה לשיווק. כאשר החלו לגדל צאן לחלב המשיכה המחלבה לרכז גם את חלב הצאן במיכלים נפרדים
שווקנו לתנובה. תנובה לקחה את החלב של הכבשים. היתה לנו מכסה, אבל היא לא לקחה באותו טנק (מיכל) של הפרות ואפילו היו שתי מחלבות פה בזמן שהיתה פה מחלבה
שווקנו לתנובה. תנובה לקחה את החלב של הכבשים. היתה לנו מכסה, אבל היא לא לקחה באותו טנק (מיכל) של הפרות ואפילו היו שתי מחלבות פה בזמן שהיתה פה מחלבה
אסתר חיי
מבנה המחלבה צולם ב 2012 ע"י חנה קליין
מבנה המחלבה צולם ב 2012 ע"י חנה קליין
ליד המחלבה היה מקומו של הגנרטור שסיפק חשמל בטרם חוברה בית לחם לרשת החשמל הארצית
ליד המחלבה היה מקומו של הגנרטור שסיפק חשמל בטרם חוברה בית לחם לרשת החשמל הארצית
מאחורי המחלבה נבנתה סככה ששימשה כמקום ריכוז כל התוצרת החקלאית של בית לחם ומשם היא נשלחה ל"תנובה". סככה זו זכתה לשם "יצרניה". שנים מאוחר יותר נבנה בסמוך לה מאזניים לשקילת עגלים
מאחורי המחלבה נבנתה סככה ששימשה כמקום ריכוז כל התוצרת החקלאית של בית לחם ומשם היא נשלחה ל"תנובה". סככה זו זכתה לשם "יצרניה". שנים מאוחר יותר נבנה בסמוך לה מאזניים לשקילת עגלים
המשקל לעגלים צולם ב 2012 ע"י חנה קליין
המשקל לעגלים צולם ב 2012 ע"י חנה קליין
ממול למחלבה הוקם בשנות ה- 60' מוסך שתיקן טרקטורים ואת הכלים החקלאיים שדרשו תיקון. את המוסך ניהל חיים ברנר לאחר שנקטעה לו יד בעת שהפעיל מכונה בשדה ולצידו עבד גם שמוליק נוריאל
ממול למחלבה הוקם בשנות ה- 60' מוסך שתיקן טרקטורים ואת הכלים החקלאיים שדרשו תיקון. את המוסך ניהל חיים ברנר לאחר שנקטעה לו יד בעת שהפעיל מכונה בשדה ולצידו עבד גם שמוליק נוריאל
מאחורי בית העם היה מחסן האספקה שסיפק למשקים את צרכיהם החקלאיים, כלי עבודה, צנורות להשקייה,חיבורי צנרת שונים, מלט, וגם שקי התערובת היו במחסן זה. מחסן זה ניהל יצחק ישראלי ואיתו עבד יהושע, אביו של לופו חיים שרצה גם הוא לחיות ולעבוד בכפר
מאחורי בית העם היה מחסן האספקה שסיפק למשקים את צרכיהם החקלאיים, כלי עבודה, צנורות להשקייה,חיבורי צנרת שונים, מלט, וגם שקי התערובת היו במחסן זה. מחסן זה ניהל יצחק ישראלי ואיתו עבד יהושע, אביו של לופו חיים שרצה גם הוא לחיות ולעבוד בכפר
השינויים שחלו משנות ה- 80
השינויים שחלו משנות ה- 80
לקראת אמצע שנות ה- 80' בנה הכפר ממול למוסך מבנה לצרכניה והניהול עבר לספק חיצוני. בשנות ה- 90' נבנה גם מבנה עבור המרפאה של הכפר על אותו מקום בו היה המוסך
לקראת אמצע שנות ה- 80' בנה הכפר ממול למוסך מבנה לצרכניה והניהול עבר לספק חיצוני. בשנות ה- 90' נבנה גם מבנה עבור המרפאה של הכפר על אותו מקום בו היה המוסך
אחות הכפר היתה רחל ישראלי ששירתה בנאמנות ובמשך שנים רבות את ציבור החברים של בית לחם
אחות הכפר היתה רחל ישראלי ששירתה בנאמנות ובמשך שנים רבות את ציבור החברים של בית לחם
רחל ישראלי, היית יכולה לבוא אליה ב- 3 בלילה, היא היתה יוצאת מהבית מהמיטה החמה לכל אחד. אני זוכרת שהיו פה ילדות עם אסטמה, ב- 3 בלילה היה מניע את האוטו והיה לוקח אותה שתיתן עזרה ראשונה
רחל ישראלי, היית יכולה לבוא אליה ב- 3 בלילה, היא היתה יוצאת מהבית מהמיטה החמה לכל אחד. אני זוכרת שהיו פה ילדות עם אסטמה, ב- 3 בלילה היה מניע את האוטו והיה לוקח אותה שתיתן עזרה ראשונה
ציפי שוורץ ז"ל
גם אני גוטליב היתה אחות ועבדה במרפאה לתקופות מסוימות
גם אני גוטליב היתה אחות ועבדה במרפאה לתקופות מסוימות
המרפאה החדשה צולם ב 2012 ע"י חנה קליין
המרפאה החדשה צולם ב 2012 ע"י חנה קליין
מהמוסך נשארה רק תחנת תידלוק לטרקטורים ששירתה גם בעלי מכוניות
מהמוסך נשארה רק תחנת תידלוק לטרקטורים ששירתה גם בעלי מכוניות
מאחורי בית העם הקימו ב- 2006 את האנדרטה לזכר הנספים בשואה
מאחורי בית העם הקימו ב- 2006 את האנדרטה לזכר הנספים בשואה