המהפך של שנת 1962

כל שנות ה- 50' לא הספיקה ההכנסה מהמשק והרבה חברים שקעו בחובות. עיקר תפקידו של הגזבר היה "לגלגל" חובות (פתחנו לצורך זה חשבון בבנק באילת). הדפסנו כסף פנימי (בונים) ומדי פעם החלטנו על "איזון ריאלי" , אך גם חבר שלא היו לו הכנסות מספיקות קיבל 40 לירות לקנות מצרכי אוכל בצרכניה

ויכוחים ממושכים היו בכל שטחי החיים, גם בעניין העסקת ערבים כפועלים (עבודה עצמית),אז עוד חיפשו הבדואים בסביבה עבודה בחקלאות. עניין העזרה ההדדית היה מוקד לחילוקי דעות, אך תמיד האמנו שהכפר (האגודה) חייב לעזור לחלש ולחולה

אריה דרסלר ז"ל

מתוך החוברת לציון 40 שנה לבית לחם

רעיון השיתוף והערבות ההדדית ניווטו את אנשי בית לחם מתחילת הדרך. אמנם הסוכנות סיפקה לכל משק את הפרה הראשונה, עגלה, פרד או פרדה במשותף עם חבר נוסף , תרנגולות וכו' אך חבלי הלידה היו קשים מאד. יתרה מזו, לא כולם שווים בהישגיהם, לא כולם יודעים לנהל משק באופן כלכלי , בנוסף לצרות אחרות "שנוחתות" לפעמים על בעל משק, מחלות , תמותה במשק החי וכו'. מכאן, שעד מהרה היו כאלה שחובם הלך ותפח למימדים גדולים לעומת אחרים שהיו פחות או יותר, מאוזנים תקציבית. לכאורה , מהווה רעיון הערבות ההדדית תמיכה עבור אלה שצברו חוב, ומבטיח שיהיו להם אמצעים לקיום. אמצעים אלו, הם לא רק המזון למשפחה, אלא גם המזון למשק החי. את אותה ערבות הדדית נותנת האגודה של הכפר. ובצוק העיתים, כאשר יש להדק עוד יותר את החגורה , עושים "סיבוב " ברפתות כדי למכור פרות אחדות כדי להזרים מזומנים לאגודה

כשמגיעים אליך ואומרים לך " תמכור פרה " ובקושי הגעת ל- 4 פרות , תמכור אחת מכיוון שאי אפשר בלי זה עכשיו. על האוזן של הפרה יש מספר, כל אחד היה צריך להביא מספר, שהוא נותן בשבוע הבא במשאית, לוקחים פרה , אם זה לשחיטה ואם זה למכירה

שלמה שוורץ

מי שמנהל את אותה אגודה הוא ועד הכפר, אך תפקיד הגזבר הוא המשמעותי ביותר. הוא זה שצריך לתמרן בין הבנקים , נותני ההלוואות, המוסדות הממשלתיים וארגון הקניות, והנושים השונים הרוצים את כספם חזרה. מאז קום הכפר היה לכפר את אותו גזבר שהיה מצוי היטב בכל נבכי הבירוקרטיה , רכש מהלכים רבים בין כל גורמי המימון, וידע לנתב את דרכו בהצלחה. פעמיים בשבוע באופן קבוע הוא היה נוסע לתל אביב, ולשם כך הוא החזיק רכב, בשעה שרכב היה מצרך די נדיר בשנות ה- 50'. בעוד שבתחילת שנות ה- 50' היו רוב אנשי הכפר ניידים בעגלות הרתומות לסוסים , או שלקראת סוף שנות ה- 50' היו גם טרקטורים. בנוסף לכך, היו בכפר אנשי מקצוע שונים שקיבלו שכר מהאגודה

המצב הפיננסי המעיק, הערבות ההדדית וההתנהלות הכללית עוררו מספר חברים לרצות לעשות שינוי , ואכן, בשנת 1962 הוחלף הועד והגזבר באסיפה כללית

פעולה ראשונה שנעשתה היתה להעביר לחבר עצמו את ניהול המשק שלו

אכן, בשנת 1962 נבחר ועד חדש שיושב הראש שלו היה בן עמי טמיר. בן עמי היה הדומיננטי והדוחף לבצע מהפך, לבסוף הועד כולו תמך בו ונרתם לביצוע המשימה הקשה. רצינו לחסל מערכת יקרה מאד של שני גזברים, רכב ונסיעות, רצינו לצמצם ענפים משותפים ועובדי ציבור. חבר שמתוכנן יובטח לו ויקבל ללא עוררין למאמץ שלו, לדאוג שהחברים יוכלו לקבל אשראי לפיתוח המשק, ולעזור לחלשים במידת האפשר

הועד שנבחר הטיל עלי את תפקיד הגזבר שהחליף את שלמה פיפר הגזבר הקודם. על מנת להקל עלי את העבודה צרפו אלי למשך שלושה חודשים גזבר ותיק מבית שערים, את משה וורשטיין. העבודה היתה קשה מאד , בפרט עם ארגון הקניות מושבי הצפון שבזמנו היה כל יכול

אנחנו התקשרנו לועדת המשק של תנועת המושבים ובקשנו להצטרף כ"מושב מודרך", וטיפל בעניין נחום גנץ ,אבא של הרמטכ"ל

הרעיון היה לתת לחבר כל חודש את יתרת הזכות שלו. החבר יעשה בכספו כראות עיניו, כמה לשוטף וכמה לפיתוח. יחד עם הסוכנות לשבת עם אותם חברים שלא מתאזנים ולתכנן ביחד מוצא מהמצב הקשה. את הסכום המינימלי למחיית המשפחה ואחזקה שוטפת של המשק סיפקנו תמיד

שלמה שוורץ

פעולה חשובה שעשה הועד החדש היה לקבל הכרה מהמוסדות כ"כפר מודרך". כפר מודרך הוא כפר שזוכה לקבל הדרכה ולווי בניהול הפיננסי והחקלאי של המושב. ליווי כזה ניתן באותן שנים לכפרי העולים (כמו, למשל, ישובי התענ"ך) . מושבים אחרים שלא היו מושבי עולים כדוגמת בית לחם לעיתים ראו בכך פחיתות כבוד לפנות ולבקש להיות מושב מודרך. בצד ההדרכה היו לכך יתרונות נוספים , כמו ,למשל, זכות חתימה של מנהל הסוכנות על צ'קים של בית לחם

מהדברים הראשונים, מנהל הסוכנות קיבל זכות חתימה על הצ'קים של בית לחם, שותף , זה לא רע לקבל שותף כמו הסוכנות, והוא היה צריך לבקר כל פעילות שלנו, אבל זה בן אדם שיש לו קצת אפשרות לתת תמיכה, והוא נתן תמיכה וזה בהחלט עזר

התרכזנו בדבר אחד : רווחתו של כל חבר, כל אחד שיוכל לבנות את המשק שלו ויהיה עצמאי ויהיה לו טוב

שלמה שוורץ

במשך השנים עברו מרבית החברים מתכנית האב למשק שנקבע ע"י המחלקה להתיישבות (רפת +לול) לענפי חקלאות שונים ומגוונים. כל אחד על פי נטייתו וכושרו, ומה גם שהתברר עם השנים שלא כל גידול מצליח כאן במיוחד. למעשה , ניסינו כאן הכל : בקר לחלב ולבשר, פטימים, הודים (גם לרביה), אווזים ומולרדים לפיטום צאן, ביצי רביה, ירקות , פרחים, משתלות, גידול זרעים ועוד. בין אלה ענפים שרווחיותם מתנדנדת מסיבות שונות : שער המטבע ותחרות תוצרת חקלאית מחו"ל

אריה דרסלר ז"ל

מתוך החוברת לציון 40 שנה לבית לחם

כל מעבר לענף אחר דורש השקעה גדולה של כסף, הקמת חממות עולה כסף רב, הקמת לולים, רכישת צאן להקמת עדר צאן וכו' ובעבור השקעה כזאת אין מנוס מלקחת הלוואות