נראה כי ביוגה מדברים על מדיטציה שמובילה אותנו ל samdhi דהיינו לאיזושהי סוג של ריכוז..

בעוד המדיטציה הבודהיסטית הנה תרגול של התבוננות פנימית. הבעיה היא בסמנטיקה ובלבול בהבנת הדברים...

למושג Samadhi פרושים שונים בלקסיקון הבודהיסטי והיוגי.

בבודהיזם הכוונה למושג של ריכוז ולמובן הרחב יותר של המושג של ריכוז....

נאמר כי בודהא אמר לתלמידיו:

The Buddha said,

"I teach onlysila, samadhi, and panna"--ethical practice, concentration, and insight.

כלומר תרגול מוסרי/אתי, ריכוז,

והבחנה..ביוגה מאידך הכוונה ב-samadhi הנה תרגול גבוה , שמאחוריו עומדים

התרגול המוסרי הריכוז ויכולת ההבחנה.

ולא רק מקום של תרגול בכדי להגיע למקום רוחני גבוה יותר.

כאשר אנו מתרגלים ריכוז וזה קורה לא מעט ביום יום,

יש את אותו רגע שאנחנו מוצפים באיזושהי הרגשה של אור הרגשה של האמת

זרם המחשבות פוחת, החושים נהיים פחות מוחצנים ויותר מכונסים פנימה, גלי המוח מתארכים ותחושת האחדות עם האובייקט עולה, המיינד נהיה רגוע יותר... ואני לא מדברת על בהייה לחלל. אלא לדוגמא מתוך ריכוז בעבודה כלשהי קיפול כביסה, רחיצת כלים וכד'.

כאשר אנו יושבים במדיטציה שבה אנו מתרכזים בנקודה מסוימת בגוף או כמו במדיטציית just sitting

בה אנו יושבים ומביטים בנקודה אחת בחלל...

או כמו במדיטציית של צ'קרות בה מתרכזים בצ'קרה מסוימת.

אחת .. אנו מובלים למדיטציה עצמה..

למה זה דומה?? כמו שאם מרדימה את תינוקה על ידי שירה,

הוויברציה של השירה והמנגינה הם המובילים את התינוק לשינה..

כך גם בתרגול שלנו ביוגה וכעת במדיטציה...

תרגול ישיבה שקטה במודעות ותשומת לב לנשימה...

תרגול ישיבה שקטה בעיניים פקוחות ובהייה בנקודה מסוימת בחלל,

במודעות לרוחש מסביב וכל הזמן חזרה לתרגול...

"לראות את הנקודה

משמע לפספס אותה לחלוטין"

(שתיקת הטאו)

טליה יוגה