התפיסה של מערכת היחסים בין מורה לתלמיד נמצאת בלב תרגול היוגה.

דרך המורה אנו מוצאים את הדרך לשיחרור.

בתקופה העתיקה מערכת היחסים בין הגורו לתלמיד (shishya) הייתה אינטימית למדי כמעט משפחתית.

מערכת יחסים זו הייתה שונה מאוד מהמודל שאנו מכירים כיום, בו התלמיד נרשם לשעור , מבלי להכיר את המורה ,

התשלום נעשה דרך כרטיס אשראי או דרך הרשת (אינטרנט) וכד'.

בעבר התלמיד היה בר מזל אם היה נבחר על ידי המורה,

ואחת כמה וכמה אם היה מורשה להתארח ולחיות באשרם של המורה.

תקופת הלמידה של התלמיד היתה בידו של המורה וברגע שהמורה ראה לנכון לשחררו,

תקופה זו היתה מסתיימת והתלמיד היה צריך לעזוב.

עד אז על התלמיד היתה מוטלת האחריות לדאוג לכל מחסרו של המורה .

ביוגה סוטרא של פטנג'לי (פרק 1 פסוק 24-26) פטנג'לי מדבר על דמות הגורו (מורה המורים ishvara)

Ishvara אינו אינדיבידואל , אלא מצב תודעתי גבוה אשר מזוהה עם חוסר אגו אי היצמדות , המורה האולטימטיבי.

מאז התקופה הקדומה בני האדם העניקו סמלים לאותו מורה.

אחד מהסמלים הינו השמש – Surya

תפילה ודית קדומה , הידועה בשם "גייטרי מנטרה" , מתייחסת לשמש כזו המאירה את התודעה.

הסיפור:

הנומן הקוף הגדול גיבורו של רמאינה , נולד סקרן והשמש עוררה את סקרנותו .

כתינוק היה בטוח שהשמש בשמיים הינה פרי מנגו , שתלוי על העץ הגבוה.

הנומן נעמד על שתי רגליו העצומות התמתח עם זרועותיו למעלה ותפס את השמש. (להנומן היו כבר בינקותו כוחות על)

הנומן הכניס את השמש לפיו והחל לאכול אותה , בעשותו כך גרם לחשיכה על פני העולם והאלים הבינו שמשהו אינו כשורה.

אינדרה האל מצא את הנומן אשם בחשיכה וזרק עליו יהלום גדול (Vajra), ישירות על לסתו הגדולה של הנומן.

היהלום שפגע בהנומן , שבר את ליסתו (hanu) דבר שנתן לו את הכינוי הנומן - "האחד עם הלסת השבורה".

האלים לקחו להנומן את כוחותיו באופן זמני כעונש , עד שישרת את האל Ram, אך השאירו לו את המהירות ,

כוח רב ואת היכולת לשנות את הצורה , זיכרון מעולה ומעלות נוספות , כמו נאמנות ומסירות.

בינתיים הנומן גדל והיה צריך מורה, אימו של הנומן שאלה מדוע שהשמש לא תהיה מורתך?

השמש-Surya סירבה ותירצה זאת בטענה שאין לה זמן ללמדו. בנוסף טענה שמכיוון שהיא כל הזמן בתנועה ,

לא יהיה זה אפקטיבי ללמוד בתנועה.

הנומן שאל אותה ומה אם אצליח לעמוד בקצב ? האם אז אוכל להיות תלמידך?

השמש ענתה לו , כי לא יעמוד בכך , אבל אם כן יצליח , תסכים להיות מורתו.

סורייה החלה את דרכה בשמים כשהנומן לפניה עם הפנים אליה , צועד לאחור (להפנות את הגב למורה זו גסות רוח)

השמש החלה מלמדת אותו כתבים תוך כדי מסעם.

יש האומרים כי ההליכה לאחור הינה התרגול המקורי של הברכות לשמש אותו אנו מכירים.

אם נחשוב על זה , כשאנו מתרגלים את הרצף של הברכות לשמש אנו הולכים לאחור

ואז בסיום אנו חוזרים חזרה לקדמת המזרון , על מנת להמשיך את הרצף.

הנומן כתלמיד מסור למד והיצטיין בכל הוודות לאחר שבוע.

ומה המחיר ששילם לשמש???

השמש פשוט שמחה שהנומן הלך ולא ביקשה דבר ממנו.

הלמידה המסורה שלו היתה התמורה המלאה.

הנומן הוקיר תודה והציע את תודתו בסדרת התרגילים- Surya Namaskar- ברכות לשמש.

התירגול:

הרצף של התנוחות הידוע כברכות לשמש , התפתח מתרגול בשעות הזריחה ,

המוקיר את השמש כמקור לאנרגיה והאור לעולם.

בשנת 1920 , המלך Anudh , הציג סדרה מיוחדת של ברכות לשמש לבתי ספר בממלכתו הקטנה .

(הידועה כחלק מהמהראשטרה – Maharashtra - חלק גדול ממערב הודו ,

אשר גבולותיו בים הערבי ונוצר ב 1960 - מהחלק הדרום מזרחי של מדינת בומביי , עיר הבירה מומביי).

כמו כן פרסם ספרון המעודד את כולם נשים גברים וטף לאמץ את התרגול למען בריאותם הפיזית והרוחנית.

כיום מרבית תלמידי היוגה לומדים סידרה זו כבר מהשיעור הראשון (עם או בלי שירת המנטרה)

יש לציין ולהדגיש כי אין דרך נכונה אחת לתרגל .

על פי רוב הסדרה מכילה 12 תנוחות הכוללות תנוחות עמידה סימטריות (טאדאסנא) הרמת זרועות והורדתן לאדמה.

גוף מקביל לרצפה , כלב ראש למטה , תנוחה נוספת , שבה הגוף מקביל לרצפה כמו קוברה , או כלב ראש למעלה,

חזרה לכלב ראש למטה חצי כריעה וחזרה לאוטאנאסנא , זרועות למעלה לטאדאסנא.

בכל סיבוב אנו נעים לאחור ולפנים – קיימת אפשרות לשלב תנוחות עמידה ואחרות ברצף.

דוגמא:

כאשר אנו מתחילים ברצף ניתן לדמיין את פני המורה האולטימטיבי(Ishvara)

המורה הפנימי האוניברסלי האולטימטיבי, ולהציע לו את הרצף בהוקרת תודה .

תרגום - טליה יוגה

מאת : Zo Newell