המכתב
E-Bow (המכתב)
R.E.M.
תרימי ראש, ומה תראי?
את כל עצמך וכל עצמי
פלורסנט וכוכבים
חלקם מפתיעים
הנסיעה באוטובוס, הלכתי לכתוב את זה, 4 בבוקר
המכתב הזה
שדה של פרגים, פנינים קטנות
כל הילדים וכל הילדות אוהבים ממתקים
כל אחד וכל אחת קצת מפחיד
אמרתי את השם שלך
לבשתי את זה כמו תג של כוכבי סרטים צעירים
סוליית חשיש, מחית דובדבנים וכתרים מנייר כסף
חולם על מריה קאלאס
מי שזו לא תהיה
עניין התהילה הזה, אני פשוט לא תופס את זה
אני עוטף את היד שלי בפלסטיק כדי לנסות להסתכל דרך זה
עיניים-איפור ומהלכים של בת-כמו-בן
אני יכול לקחת אותך רחוק
עניין הכוכב הזה, אני פשוט לא תופס את זה
אני אקח אותך, לשם
אני אקח אותך, לשם
אלומיניום, טעם כמו של פחד
אדרנלין, זה מושך אותנו יחד
אני אקח אותך
זה טעם כמו של פחד, שם
אני אקח אותך
את תחיי עד 83?
האם אי פעם תברכי אותי?
האם תראי לי משהו, שאף אחד אחר לא ראה?
תעשני את זה, תשתי
הנה מגיע השיטפון
כל דבר כדי לדלל את הדם
החומצות האלה עושות את הקסם שלהן לאט ובמתיקות
טלפון, תאכלי את זה, תשתי,
רק עוד חתיכה קטנה
שריטות ושקעים, הם תופסים את האור
אלומיניום, החוליה החלשה
אני לא רוצה לאכזב אותך
אני לא כאן כדי למשוח אותך
אני אלקק את כפות הרגליים שלך
אבל האם זה המהלך החולני מכולם?
אני חובש כתר משלי של עצב וצער
ומי חשב שמחר יוכל להיות כל כך מוזר?
האובדן שלי, והנה אנחנו עושים את זה שוב
אני אקח אותך, לשם
אני אקח אותך, לשם
אלומיניום, טעם כמו של פחד
אדרנלין, זה מושך אותנו יחד
אני אקח אותך
זה טעם כמו של פחד, שם
אני אקח אותך
תרימי ראש, ומה תראי?
את כל עצמך וכל עצמי
פלורסנט וכוכבי
חלקם מפתיעים
אני לא יכול להסתכל לזה בעיניים
סֶקוֹנָל, מוחיטו, אבסינת', קֶרוֹסין
צוואר וקולר בטעמי דובדבן
אני יכול להריח את הצער בנשימה שלך
הזיעה, הניצחון והצער
הריח של הפחד, תפסתי את זה
אני אקח אותך, לשם
אני אקח אותך, לשם
אלומיניום, טעם כמו של פחד
אדרנלין, זה מושך אותנו יחד
אני אקח אותך
זה טעם כמו של פחד, שם
אני אקח אותך
מושך אותנו יחד
טעם כמו של פחד
קרוב יותר, קרוב יותר,
לשם, לשם, לשם, לשם
כן, תביטי לשם
אני אקח אותך לשם, הו, יה,
אני אקח אותך לשם,
לשם, לשם, בייבי, כן...