אלף תשע-מאות שבעים ותשע
The Smashing Pumpkins (אני בכלל לא מתכוון לנסות לתרגם את השם הזה)
רעידה, אלף תשע-מאות שבעים ותשע
לילדים המגניבים אף פעם אין את הזמן
על חוט חשמל חשוף למעלה בהמשך
את ואני צריכים להיפגש
חרקים של יוני מקפצים כמו אבן על בריכה
עם פנסי הרכב מכוונים אל הזריחה
היינו בטוחים שאף פעם לא נראה את הסוף של כל זה
ולי לא אכפת, לנער את בלוז הרוכסנים הזה
ואנחנו לא יודעים
רק איפה העצמות שלנו ינוחו
באבק, אני מנחש
נשכחות ונטמעות באדמה מתחתינו
בגידה-כפולה בריקים ובמשועממים
הם לא בטוחים מה אנחנו מחביאים
עיר-מורפיום מחליקה חובות כדי לראות ש
לנו אפילו לא איכפת, חסרי מנוח ככל שנהיה
אנחנו מרגישים את המשיכה, בארץ אלף האשמות
והבטון השפוך, עצוב ומשוכנע
לאורות ולעיירות ששם למטה
מהר יותר ממהירות הקול
מהר יותר משחשבנו שנלך, מתחת לצליל של התקווה
ג'אסטין אף פעם לא ידעה את החוקים
מסתובבת עם הפריקים ורוחות הרפאים
לא צריך שום התנצלויות, אני יודע כשאת מזייפת את זה
לראות שלנו לא איכפת לנער את בלוז-הרוכסנים הזה
ואנחנו לא יודעים
רק איפה העצמות שלנו ינוחו
באבק, אני מנחש
נשכחות ונטמעות באדמה מתחתינו
הרחובות מתחממים, הדחיפות של הצליל
כפי שאת רואה, אין כאן אף אחד.