להחזיק ידיים
I don't want you to get the idea she was a goddamn icicle or something, just because we never necked or horsed around much. She wasn't. I held hands with her all the time, for instance. That doesn't sound like much, I realize, but she was terrific to hold hands with. Most girls if you hold hands with them, their goddamn hand dies on you, or else they think they have to keep moving their hand all the time, as if they were afraid they'd bore you or something. Jane was different. We'd get into a goddamn movie or something, and right away we'd start holding hands, and we wouldn't quit till the movie was over. And without changing the position or making a big deal out of it. You never even worried, with Jane, whether your hand was sweaty or not. All you knew was, you were happy. You really were.
התפסן בשדה השיפון, סוף פרק 11.
אני לא רוצה שתחשבו שהיא הייתה איזה קרחון מחורבן או משהו כזה, רק בגלל שלא התנשקנו או התמזמזנו יותר מדי. היא לא. החזקתי איתה ידיים כל הזמן, למשל. זה לא נשמע הרבה, אני יודע, אבל היא היא הייתה בחורה אדירה להחזיק איתה ידיים. רוב הבחורות אם תחזיק איתן ידיים, היד המחורבנות שלהם מתפגרת לך בכף היד, או שהן חושבות שהן צריכות להוֹזִיז כל הזמן את היד, כאילו הן מפחדות לשעמם אותך או משהו. ג'יין הייתה שונה. היינו הולכים לאיזה סרט מחורבן או משהו, וישר היינו מתחילים להחזיק ידיים, ולא היינו מפסיקים עד שהסרט היה נגמר. ובלי להחליף את התנוחה או לעשות עניין גדול מכל זה. אף פעם לא היית מודאג, עם ג'יין, אם היד שלך הייתה מזיעה או לא. כל מה שידעת היה, שאתה מאושר. ובאמת היית.