Going Down - Daniel Johnston

אני חושב, על כל הזמנים,

שהרגשתי כל כך נמוך.

כשהרגשתי יותר טוב

הייתי תמים

וחשבתי שזה יישאר.

בדרך למטה

בדרך למטה

בדרך למטה, שוב.

מרגיש קטן, מאוד קטן

כל, כל הזמן,

מרגיש ככה כבר

מאז התיכון

מתי כל זה ייפסק.

בדרך למטה

בדרך למטה

בדרך למטה, שוב.

ולחשוב, שפעם, היה לי הכל...

יש בנאדם בתוכי

שאני הולך להרוס

והוא לא יהיה יותר

הוא יהיה מת ואני אהיה חופשי

אני אפתח את הדלת הזאת בסוף

בדרך למטה

בדרך למטה

בדרך למטה, שוב

(מצאתי את זה השבוע, בתוך מכתב ישן.)

אני מאוד אוהב את הבחור הזה! ואלו הן הסיבות שלי:

קודם כל - הוא הצליח! הוא גיבור! אני אוהב אנשים שבאו מעיירות קטנות ובסוף הגיעו את המכה, כי גם אני בא מעיר קטנה וגם אני רציתי להביא את המכה וזה היה החלום שלי (כשרציתי להיות סופר). ודניאל ג'ונסטון פשוט הצליח.

וזה לא היה קל, או בכל אופן - הוא לא הלך בדרך קלה במיוחד, כי הוא היה מטורף! הוא היה מקליט את השירים שלו על קסטה, ואז במקום לשכפל אותה מכניס קסטה ריקה חדשה ומנגן הכל שוב! אותי זה מאוד מגניב.

והוא היה משוגע! הוא היה מאוהב כל הזמן בלורי אחת שבכלל לא רצתה אותו (ובסוף עוד התחתנה עם קברן) וכתב עליה המון שירים. הוא כתב על מה שהוא אהב ולא היה איכפת לו שזה טיפשי - הוא כתב על גיבורי קומיקס ועל קספר הרוח הידידותית ועל "הכלב המת שגר לו בשמיים"... קראת את קוואליר וקליי, את יודעת שקומיקס זה לא 100% טיפשי, רק 50% נגיד...

והוא גם מאוד עצוב! הוא כל כך רוצה להצליח אבל הוא פשוט לא מסוגל. כי הוא משוגע. הוא באמת ניסה. אבל הוא לא יכול.

בקיצור, נו - אני מזדהה איתו. ובגלל זה אני אוהב אותו.

עכשיו, רואים בויקיפדיה, הוא כבר בן 48 - שזה הגיל של ג'נון כמעט. תמיד הדהימו אותי האנשים שהם בגיל של ההורים שלי, רק שהם יצרו אומנות מדהימה בזמן שההורים שלי מחפשים מה לראות בטלוויזיה. ואין מה לעשות, זה תמיד ימשיך להרשים אותי. הוא הזדקן. הלך הילד, נשאר הפלא? גם זה נדבך חשוב במה שמייחד אותו. הוא לא נראה טוב: הוא מכוער, שמן, זקן, ועדיין דפוק. וזה נותן לך פרופורציות, מין ממנטו מורי כזה: לאט לאט, גם אני אזדקן. וזה ויותר אמיתי מכל השירים שאולי הם קישקוש מוחלט ואולי לא.

דבר אחרון ועם זה נסיים: הוא מאוד טוטאלי וכנה, אני מאמין לו. כשהוא נשמע שמח, הוא באמת שמח, כמו ששומעים אותך מחייכת בטלפון: כשהוא עצוב הוא באמת עצוב. צירפתי לך ביצוע שלו ל"בדרך למטה" והנה לינק לקאבר ביוטיוב: http://www.youtube.com/watch?v=y8XNbo8oopw

רואים שהמבצע ביוטיוב הוא סתם שמנמן, ולעומת הגירסה שלו ג'ונסטון נשמע באמת עצוב ומדוכא ומבולבל כי הוא לא יוצא מזה. דוגמא ל"שמח" ב"Love Will See You Through" ועוד שיר אחרון ויפה כאן.

וזהו.