במענה על מכתבו אשר בו מספר על דבר אחד ממכיריו, הנמצא בסביבת אינם יהודים, ונוסע ביום השבת לעיר שבה נמצאים יהודים, כדי לאכול, על כל פנים בשבת קודש, בשר כשר ולבלות איזה שעות בחברת אחינו בני ישראל.

ושואל אם טוב עושה מכירו לחלל את השבת, כדי לאכול מאכל כשר ולחזק חבל התקשרותו בסביבה יהודית.

הנה כלל אמרו חכמינו ז"ל - אשר ירדו לעומק נפשו של כל אחד ואחד, אף שאין דעות בני אדם דומות זה לזה - אל תהי יושב ושוקל במצוותיה של תורה. ואמרו הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, אף אם דנים על דבר מצות שאחת מהן קלה ואחת מהן חמורה.

ובפרט בנידון זה של מכירו של ששני הענינים חומר רב יש בהם. כי ידוע אשר מאכלות אסורות, הרי לבד גודל העונש בבה, הנה גם עתה תכונה יש בהם, אף שלא כל דבר יש להשיגה ע"פ השכל, אשר מטמטמים הם את הלב ומוח של האדם האוכלם, עד שעניני תורה ומצוות ווערן עם פרעמד און וויט, ער ווערט אלץ גרעבער און חומריות'דיקער, עד שיוכל להיות נמשך, מצד התכונות שהטביעו המאכלות אסורות בגופו, לעיניני אסור כאלו שמעולם לא היה שייך אליהם ואשר נבזים הם בעיניו עד עתה גם מצד האנושיות ותורת המוסר.

ובגודל ערך קדושת השבת, הרי למותר להאריך במפורש בתנ"ך ובדברי רז״ל, אשר אות היא בין ה׳ וביננו, ושמירתה היא ההכרזה וההודעה, אשר ה׳ ברא את העולם ומלואו והוא מקיימו ומנהיגו בכל עת ובכל רגע, גם עתה, אשר לכן אמרו רז׳׳ל שהמחלל שבת ועובד כוכבים ומזלות שתיהן שקולות כנגד שאר כל מצוות התורה.

ומשל למה הנהגת מכירו דומה, למי שאירע בביתו שריפה גדולה, רחמנא ליצלן, עד שסכנה נשקפת לחייו, ו״מכבה" הוא את האש, ע"י ששופך עליו נפט ופעטראלעאום!

צריך לפקוח עיני מכירו ולהכירו מצבו הפרטי, ומצב כל עם ישראל - שכל ישראל ערבים זה בזה - בכלל, מצב אחינו בני ישראל מעבר לים נורא הוא, וה׳ ברחמיו הרבים יאמר לצרותיהם די, ולא יתן לרעה להתפשט ח"ו וח"ו.

אבל עלינו לדעת את חובתנו לה' חובתנו לעצמנו לבני ביתנו ולכל אחינו בני ישראל, לעמוד חזק בקיום התורה ומצוות, ולהתגבר על כל מניעה ועיכוב בשמירתם.

ואף אם נדמה למכירו ששמירת מצוה זו או אחרת דבר שאי אפשר הוא במצבו עתה, הנה אם יתבונן בזה, כאדם המתעמק בדבר הנוגע לחיי נפשו, הנה בוודאי ימצא דרך ואופן לקיום המצוה ולשמור על טהרת גופו ונפשו בכל שבעת ימי השבוע, ולא ע"י קביעת סדר של חילול שבת בכל שבת ושבת.

ומצוה גוררת מצוה להיות קשור לעמו לדתו ולתורתו, דאורייתא קודשא בריך הוא וישראל כולא חד.

- אגרות קודש, חלק כא, ע' נא/נב

In response to your letter in which you describe your friend, who lives among gentiles, and who travels on Shabbos to a Jewish neighborhood in order to eat kosher food and spend some time in a Jewish environment; and you ask if this practice of violating the Shabbos, in order to eat kosher food and strengthen his ties with the Jewish community, is proper.

Our Sages, who understand the depths of each person's soul, although no two people are precisely alike, have declared that one should not compare the values of the different Mitzvos of our Torah. They said: "Be careful with a 'light' mitzvah as with a strict one, although the the legal details of certain mitzvos warrant categorizing them as 'light' or 'strict'."

This is particularly so in such a case as that of your friend, where both [Shabbos and Kashrus] are matters of great importance. In addition to the severe punishment earned by one who consumes forbidden foods [in the future], it is known that now, too, they affect the person who eats them by "clogging" his heart and mind, although we cannot logically identify the particular impact of each food, until Torah and Mitzvos are prevented from penetrating them. The person becomes crass and gross to the extreme that they can be drawn to commit violations they would never have otherwise imagined and were repulsive in their eyes as a matter of simple human nature.

It would be superfluous to elaborate on the great holiness of the Shabbos. As it is discussed in the Tanach and in the words of our sages, of blessed memory, it is a sign between G-d and us, and our observance of the Shabbos is a declaration that G-d created the world and everything in it; that He sustains and guides it at every moment - even now. Thus our Sages have declared that one who violates the Shabbos or worships the stars is equal to [one who violates] all the Mitzvos of the Torah.

Your friend's conduct is comparable to one who, G-d forbid, encounters a house on fire that threatens his life, and attempts to extinguish it by pouring gasoline on it!

You must open your friend's eyes so he will understand his personal circumstance and the circumstance of all the Jewish people - for all Jews are intertwined with one another - that the circumstance of the Jewish People is severe. May G-d in his abundant compassion "declare to their troubles, 'Enough!' and not allow their evil to spread G-d forbid, G-d forbid.

We must know our obligation to Hashem, to ourselves, our families, and all our brothers, the Jewish people: to stand steadfast in the observance of Torah and mitzvos, and overpower all obstacles and impediments to their fulfillment.

Although it may appear to your friend that the observance of this, or other mitzvos, is currently impossible, nonetheless if he will meditate on this with the intensity of one who thinks deeply about something that concerns his very life, he will certainly discover the path and the manner to lead to the fulfillment of the mitzvah, and to protect the purity of his body and soul throughout all seven days of the week, without resorting to a schedule that includes the violation of Shabbos each and every Shabbos.

And as one mitzvah brings another mitzvah, this will lead him to be bonded with his People, his faith, and his Torah - for Torah, G-d, and the Jewish people are all one.

(Free Translation)

- Igros Kodesh, Volume 21, Pages 51/52