ידידינו הגויים

"כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ" (איכה, א' ב').
ביקרנו בארץ אירופית שמתהדרת במורשתה התרבותית, ועם זאת תושביה היו מהתומכים הגדולים ביותר של הנאצים, ורבים מהם אף השתתפו באופן פעיל ברצח יהודים.
באותה ארץ, שכיום נהנית מעושר גדול ונחשבת לאחת היפות ביותר, ביקרנו בישוב כפרי מסוים ושוחחנו עם כמה מבני המקום.
כאשר שאלנו את התושבים האם ישנם או היו יהודים בישוב, נענינו שהיתה משפחה יהודית בישוב בין שתי מלחמות העולם, אך בשנת ה'תש"א (1941 למנינם) לקחו הנאצים את בני המשפחה היהודית, ומאז לא נודע גורלם.
תושבי המקום סיפרו לנו שאותה משפחה יהודית החזיקה בבעלותה חנות מכולת, ומכיון שבין שתי המלחמות היה עוני נורא, לא יכלו התושבים לשלם עבור המצרכים שרכשו מבעלי חנות המכולת. אותה משפחה יהודית, שתושבי המקום סיפרו לנו שהיתה אהודה וחביבה עליהם, היתה מוכרת להם מצרכים בהקפה ובכך התחשבה בהם וסייעה להם רבות.
כאשר באו הנאצים לקחת את היהודים, ואז כבר היה ידוע שיהודי שנלקח ע"י הנאצים לא יחזור יותר, שמחו התושבים על כך שלא יצטרכו לשלם ליהודים את חובותיהם.
בסביבות הישוב ישנם יקבים רבים, שאם הגוים, שכל כך 'חיבבו' את בני המשפחה היהודית, היו רוצים להצילם, כל שהיה עליהם לעשות הוא להסתירם באחד מהיקבים, או במקומות מסתור אחרים שרק בני המקום מכירים. כך יש לעשות למי שמחבבים כאשר הוא עומד בפני סכנת חיים אמיתית. אך למה להתאמץ? העיקר שמעתה אין צורך לשלם חובות ליהודי.
באתר האינטרנט של הישוב מופיע איזכור של המשפחה היהודית, כבדרך אגב, אך אין ציון מתי 'עזבה' המשפחה את המקום, ומדוע.
לעומת זאת, בספר ההסטוריה של הישוב יש ציון המוקיר ומכבד את בני המקום שנפלו במלחמת העולם השניה.
למען האמת, לא חקרנו באלו יחידות היו בני המקום, אלו שמתו ואלו שחזרו, ומה חלקם, אם היה, בפגיעה ביהודים.
די היה לנו בשמחת התושבים בכך שלא יצטרכו לשלם חובם ליהודים בעלי חנות המכולת.
מסיבות שונות העדפנו שלא לגלות את שם ראש המשפחה היהודית, ולא את שם הישוב והארץ שבה התגוררה אותה משפחה יהודית, שאנו מקוים לראותם שבים לתחיה במהירה בימינו.

דוגמא נוספת חוינו בשנת ה'תנש"א, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, כאשר מדינת ישראל עמדה תחת מתקפת טילים ששוגרו מעיראק. אותם טילים היו אמורים לשאת ראשי נפץ כימיים, כפי שהבטיח שליט עיראק באותה העת, ומטרתם היתה "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים" (מגילת אסתר, ג' י"ג), וכן "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד" (תהלים, פ"ג ה').
מהיכן לעיראק ידע וכלים ליצור ראשי נפץ כימיים? אלו סופקו ע"י מדינה שכבר הוכיחה את יכולתה בהשמדת יהודים באמצעים כימיים. מדינה זו אפילו טענה אחר כך שלא היה ידוע באופן רשמי על סיוע שכזה.    'לא היה ידוע'? הרי אותה מדינה אוסרת ליצא ידע וכלים ליצור כלי נשק להשמדה המונית, ולכן אלו שייצאו את הידע והכלים קיבלו על כך אישורים רשמיים משלטונות אותה מדינה.
ראשי אותה מדינה טענו וטוענים ויטענו שמדינתם הינה ידידת היהודים בכלל ומדינת ישראל בפרט, במיוחד לאור העבר העגום של מדינתם ובני עמם.
כך הם מוכיחים את 'ידידותם'.
במדינה מסוימת באירופה, אשר ממנה גורשו היהודים לפני כ-800 שנים, קיים צו גירוש ליהודים מאותה מדינה.
הצו עדיין בתוקף.      לא בטוח שהיהודים אשר מתגוררים באותה מדינה מודעים לאפשרות שיום אחד אותה מדינה עלולה לממש, שוב, את הצו הנ"ל.
"קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי" (איכה, א' י"ט).
מדינה מסוימת מכריזה השכם והערב על ידידותה האמיצה עם מדינת ישראל ותושביה, ועל מחויבותה לבטחונם.
בקרב מדינה זו ישנם גוים רבים המשתייכים לזרם בעל מאפיינים דתיים, המגלים תמיכה במדינת ישראל ובתושביה היהודים.
גוים אלו משתתפים באורח פעיל בבחירות לנשיאות המדינה ובזכות הכמות העצומה של המצביעים מביניהם, הם משפיעים רבות על התייחסות המדינה ליהודים.
אותם גוים גם תורמים מזמנם, ממרצם ומכספם למדינת ישראל, ואינם מבקשים תמורה כלשהיא.
כביכול, ליהודים יש סוף סוף ידיד רב עצמה שדואג להם ואינו דורש תשלום או כופר כלשהוא.
כביכול.
אלא שעיון קל במטרות אותו זרם יגלה לנו היהודים, שהסיבה שאותם גוים תורמים כה רבות מזמנם מרצם וכספם למדינת ישראל, הינה בכדי שהיהודים בכל העולם יעלו כולם לארץ ישראל, ואז יקום לתחיה ה'משיח' שלהם והיהודים ימירו את דתם.
ומי מהיהודים שלא ימיר את דתו, אחד דינו.
ועד שזה כביכול יתרחש, הרי שמההתקרבות בין אותם גויים ובין היהודים נוצרת התבוללות, ואתה התבוללות היא היא זו שנתפסת על ידם כהוכחה לאמיתות דרכם, ומשום כך דעתם מתחזקת, וזה מביא להתקרבות נוספת ולהתבוללות נוספת, וחוזר חלילה.
ה' ישמור אותנו מ'אוהבים' שכאלו.
באותה מדינה התחוללה מלחמת אזרחים לפני זמן רב, על רקע של אפליות, על אף שהמדינה חרטה על דיגלה את השיויון.
במהלך המלחמה, ביקש המפקד העליון של הצבא של אחד הצדדים לגרש את הסוחרים היהודים מחבל ארץ מסוים, בשל מסחרם עם הצד האחר.
המפקד פירסם צו לגירוש היהודים כמעמד, כלומר כולל אלו שלא היו קשורים למסחר, וכולל גם את משפחותיהם.
אותו מפקד התעלם מהתמיכה שקיבל מהיהודים שהתגוררו בחבלי הארץ שבשליטתו בתקופת המלחמה, תמיכה שסייעה רבות לצד שלו לנצח במלחמה.
בנוסף, הצו שפירסם המפקד, עסק בגירוש יהודים בלבד מאותם חבלי ארץ. לא פורסם צו דומה לגירוש גויים שעסקו גם הם במיסחר עם הצד האחר.
בחסדי ה', לאחר השתדלות נמרצת מצד היהודים, נשיא אותה מדינה מנע ממנו לבצע את זממו.
שנים ספורות אחר כך, התמנה אותו מפקד לנשיא המדינה המאוחדת, ונחשב עד היום לאחד הנשיאים האהודים ביותר במדינה.
דוגמא נוספת: אותה מדינה מתגאה בתרומתה לסיום השואה, ומאד נוח לה להתעלם מחוסר רצונה להפריע להשמדה בעיצומה ע"י הפצצה של קוי תחבורה למחנות ההשמדה.    חמור מכך - אותה מדינה מתעלמת מהרווחים שהפיקה מההשמדה, בין אם באספקת דלק לגרמניה במהלך מלחמת העולם השניה, ובין אם באספקת שרותי מיכון לצורך ההשמדה (באמצעות חברת מיחשוב מהגדולות בעולם).
שלוש שנים לאחר שהשואה הסתיימה, קמה מדינת ישראל, ומיד נאלצה להיכנס למלחמה, לא רק על חייה, אלא גם על חיי היהודים שבה, שארית הפליטה, אודים מוצלים מאש.
אותה מדינה הנ"ל החליטה להטיל אמברגו על מדינת ישראל, ולולא עזרתה של מדינה אחרת, היתה מתבצעת שואה שניה והפעם בארץ ישראל. קברניטי אותה מדינה הנ"ל ציפו שזה יתרחש.
כתוצאה מהסיוע שקיבלה מדינת ישראל ממדינה אחרת, נוצר סיכון שמדינת ישראל תיהפך לגרורה ואולי אף לתומכת של יריבתה הגדולה של המדינה הנ"ל, ועל כן, רק כאשר מדינת ישראל הפכה לעובדה קיימת, החליטה אותה מדינה הנ"ל לשפר פלאים את היחסים עם מדינת ישראל, ולמכור לה נשק.    כיום, אותה מדינה משתמשת בצה"ל, ובמיוחד בחיל האויר, בכדי לקדם ולשווק את תוצרת תעשיית הנשק שלה.
כלומר, לא מדובר באיזשהו רצון אמיתי ואהבת ישראל שהניעו ומניעים את אותה מדינה לתמוך במדינת ישראל, אלא שיקול קר פוליטי ועסקי בלבד.
אלו רק דוגמאות לאופן בה רואים הגוים את יחסיהם עם היהודים.

ומה לגבי העתיד ביחסי היהודים עם הגויים באותן מדינות ידידותיות?  האם יש סיכוי שישתפרו היחסים בין היהודים לבין הגויים?  צריך לאמר את האמת:  "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו" (תהלים, ק"ה כ"ה). אין זה בגלל שהיהודים יתנהגו לגויים באופן שאינו ראוי. נהפוך הוא.  עקב יחסם הידידותי ולפעמים האוהד מדי, נוצרת התבוללות שאינה מקובלת על הקב"ה.  "וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ" (דברים, ז' ג'). כדי  להפסיק את ההתבוללות בעמים, במקום להעניש את בניו, הקב"ה גורם לגויים להתרחק מהם ובכך מונע מבניו לטעות ולתעות.

דוגמאות נוספות אפשר למצוא במקורות אחרים, החל ממעשי הרועים של אבימלך מלך גרר ככתוב בספר בראשית כ"ו ט"ו, המשך בשיעבוד במצרים, בבלק ובלעם בן בעור, במעשה מלך עמון ככתוב בספר שמואל ב' פרק י', בטבח ביהודי יורק, בטבח ביהודי גרנדה, בגרוש ספרד ופורטוגל, בבגידת הפולנים ביהודי נמירוב וטולצ'ין בזמן פרעות ת"ח ות"ט, בועידת אוויאן, בהתיחסות האומות לנוסעי הספינה סנט לואיס, בהתיחסות הבריטים לנוסעי הספינה סטרומה, וכן הלאה.

עם כל האמור לעיל, עלינו לזכור שישנם גוים האוהדים את עם ישראל באמת ובתמים, ויעשו הכל, כולל מסירות נפש, בכדי לעזור ליהודי בעת צרה.
אלו גוים שעלינו לכבד ולהוקיר, בין אם בזיכרון (כגון הזכרת פועלם בעבור עם ישראל, קריאת רחובות ומוסדות ציבור על שמם, כמו ראול ואלנברג או אורד צ'ארלס וינגייט) ובין אם במתן סיוע גשמי (כגון חוק התגמולים לחסידי אומות העולם), ובין אם ביחסי ידידות קרובים ועמוקים, משום שאלו שליחיו של הקב"ה, ואחת מהתכונות היותר בולטות אצל היהודי, היא הכרת תודה.