פרק 20 : שריקת הסיום הכפולה

דולטונו התרחק מעת ומתחת לרגליו שוב הופיע מעגל מוזר ונשמעה שריקת הפתיחה. האדמה שבזירה רעדה וכלי נשק שמעולם לא ראיתי הופיעו על קירות הזירה בקסם אפל. כליי נשק שאת רובם לא הכרתי הם נראו לי משונה מאוד. אדמת הזירה הייתה מלאה בכול מיני כלי נשק שונים ומשונים. חצים מעץ וברזל וחרבות פטישים ועוד כול מיני כלי נשק חלודים וחלקם שבורים. הקרב החל ודן לקח את הדבר הראשון שהיה לידו הייתה זאת חרב חלודה. ורוגוסו התקרב לאט אם חיוך זדוני ושלף את חרבו המשובחת שהייתה על גבו והחל לתקוף את דן באכזריות. דן ניסה לבלום אם חרב החלודה שבידו. אך רוגוסו העיף את חרבו של דן במכה אחת. נתן ברגלו בעיטה לבטנו של דן. דן נפל על אחד מהחצים החלודים ונידקר. רוגוסו לעג לו ואמר "נו בנו של הבוגד ככה נלחמים?, אין פלא שהרגו את הבוגד". אני רתחתי מזעם וכעס, איך הוא מאז לדבר אל דן כך?. תוך כדי דיבור של רוגוסו התיישב לידי איש מבוגר שהיה ניראה חלוש ופניו בלויות ומקומטות. מסביב כולם צעקו מוות לבנו של הבוגד. כמה פעמים. הזקן אמר בלחש. דרכו של הלוחם הוא סבלנות בשדה הקרב. אני ששמעתי את דבריו. הזקן הביט בי אם חיוך ואמר "אולי הוא יבין זאת". המשכתי להתבונן על הקרב. דן התרומם תפס את החץ החלוד שנידקר ממנו והוציאו מגופו וזרק לעברו של רוגוסו. בזמן זה שדעתו של רוגוסו הייתה מוסחת דן מיד רץ בצלע לעבר קיר הזירה כדי לקחת כלי נשק שאינו חלוד. רוגוסו זז מהחץ שדן זרק. רוגוסו ראה שדן רץ לעבר קיר הזירה וסיבב את גבו אמר אני אתן לך הזדמנות לפגוע בי אני אסובב את גבי כך שלא תוכל לפספס ואם תיפגע בי אני אקל עליך בקרב, אבל אם תפספס אני אגרום לך לסבול עד שתתחנן למוות. דן לא הבין והיה בהלם כול הקהל הריע לרוגוסו. דן שהיה סמוך לקיר הנשקים, חיפש כלי נשק. האנשים שצפו בקרב הריעו בקולי קולות ובהתלהבות הידד לרוגוסו, כמה פעמים. הזקן הביט בקרב ואמר דרכו של הלוחם היא סבלנות וזהירות, הוא מסתיר משהו אם הוא כל כך בטוח בעצמו. על הילד דן להיזהר. דן לקח מקיר הזירה שני פגיונות. דן שם את הפגיונות אחד ברגלו ואחד מאחורי גבו, לדן היה בצד גופו חגורה עם תרמיל של מים. דן לקח גרזן שהיה על ריצפת הזירה והעיפו לכיוונו של רוגוסו, רוגוסו הרים את ידו והגרזן נעמד באוויר. רוגוסו הסתובב ואמר "אתה מבין בנו של הבוגד. הזירה הזאת היא הביתי. אני שולט בכול כלי נשק מתכתי שיש פה, הגרזן נפל על האדמה, המשיך רוגוסו ואמר עכשיו אני לא ארחם עליך". תוך כדי דיבורו של רוגוסו אלת ברזל מאחורי גבו של דן התרומה במהירות וחבת בדן כמה פעמים דן לא הבין מאיפה המכות מגיעות דן צרח מכאבים. דן החל לרוץ בצליעה כדי להתחמק מאלת הברזל שמכושפת באוויר ומנסה לפגוע בו, תוך כדי ריצה דן הבין שאין ביכולתו לנצח כי אין מים בזירה מלבד תרמיל המים שעליו. דן התחיל לרוץ בצליעה סביב הזירה, זרק את הפגיון שהיה מאחורי גבו לעבר רוגוסו. רוגוסו הביט בדן וראה את הפגיון עף לכיוונו, רוגוסו הרים את ידו השנייה ועצר את הפגיון באוויר. דן המשיך לרוץ בצליעה ורוגוסו התעצבן על דן והחל לכשף את כליי הנשק שסובבים אותו ובזה אחר זה והשליך על דן ,גרזנים, חצים, חרבות, פגיונות, ועוד. כול הסובב את הזירה. במטרה להרוג את דן. דן עדיין המשיך לרוץ בצליעה בזמן הריצה פגע בכתפו של דן חץ וברגלו ננעץ פגיון וכמעט פגע בו גרזן בראשו. דן הבין שאין לו זמן להתמהמה וחושב תוך כדי ריצה מה עליו לעשות הרי הוא פצוע וכבר לא יכול לרוץ, דן נעצר והחל לזרוק על רוגוסו כול מיני כליי נשק, כל מה שבא לידו. רוגוסו מהתקפה על דן עבר למצב הגנה. ועצר את כלי הנשק שדן זרק לעברו. דן התבונן היטב. הזקן שהיה לידי נעמד ואמר דרכו של הלוחם הוא ללמוד את יריבו ואז לפעול כול הכבוד הלוחם דן. אני שמעתי את זה ולא הגבתי אבל משהו בתוכי הרגיש מוזר מאוד הרגשתי נוכחות של משהוא נוסף שצפה בקרב הבטתי מסביב ולא ראיתי משהו חשוד המשכתי לצפות בקרב של דן. דן תפס בידו כמה חצים משוננים וחלודים ואת תרמיל המים שהיה לצד גופו וזרק אתם יחד לעברו של רוגוסו. רוגוסו הצליחה לעצור את החצים שכיוון את ידו עלייהם אך את תרמיל המים לא היה יכול לעצור. רוגוסו במהירות שלף את חרבו וחתך את תרמיל המים. תרמיל המים נחתך וכול המים הרטיבו את בגדיו של רוגוסו. רוגוסו רתח מזעם התקדם לעבר דן שחרבו שלופה ובפניו היה מבט זועם והרגישו שבכוונתו הייתה להרוג את דן. רוגוסו הניף את חרבו לעבר דן שהיה פצוע ודקר אותו בידו. דן נראה שהכאב מתחיל להשפיע על כול גופו ונפל על האדמה היה נראה שהוא הולך לאבד את הכרתו. רוגוסו לא נתן לזה לקרות ואמר בנו של הבוגד אני יענה אותך לפני המוות שלך, אני לא מרשה לך למות עכשיו רוגוסו נתן בעייתה לפניו של דן ומיד שדן נעמד רוגוסו חבק אותו ואז קרה דבר מאוד מוזר החרב של רוגוסו נהפכה לנוזלית, הנוזל סבב את ביטנו של דן והחל להתהדק עליו, דן בקושי נשם והיה ניראה שדן עומד להימחץ למוות קמתי מיד ורציתי לעצור את הקרב אך הזקן שישב לידי החזיק בידי ואמר לי אל תיתן לזעם הים להציף אותך. הוא הביט בי ועניו היו מלאות דמעות. ואמר "לדרך הלוחם יש תמיד את העוצמה הנדרשת כדי לשרוד תן לו להוכיח לך זאת". אני לא הבנתי מה הזקן הזה רוצה ממני אבל המשפט שהוא אמר לי כבר שמעתי אותו מהדהד בראשי "אל תיתן לזעם הים להציף אותך" פניתי אל הזקן השאלה "מי אתה אדוני", הזקן הביט בי ואמר "אני סתם אזרח פשוט" לפתע נשמע צעקות הקהל להשמיד אותו להרוג אותו. מיד הבטתי בדן וראיתי את דן פצוע בכול גופו רוגוסו תופס בחרב חלודה שהרים מהזירה ולאט לאת מחורר את לגבו של דן ומסובב לאט. דן צרח מכאבים ורצה לפרוש. דן החל לצעוק אני נכ... אך לפני שהספיק לסיים רוגוסו לא נתן לזה לקרות ושם את ידו על פיו של דן ושחרר את חביקתו ונתן בעיטה בביתנו של דן. דן היה נראה שכבר לא יכול לזוז רוגוסו לקח כמה פגיונות מהזירה הלך לעברו של דן שכבר בקושי זז ונעץ את הפגיון בכף ידו הימנית. דן דימם בכול גופו רוגוסו נעץ פגיונות נוספים בשני רגליו וצעק "בנו של הבוגד אתה היום תשחת למוות". כל הקהל הריע בקולי קולות "לשחות אותו! להרוג אותו!! להשמיד אותו!!". רוגוסו הושיט את ידו לעברו של דן והנוזל שסבב את בטנו של דן הפך לחרב בידו של רוגוסו, דן היה ניראה שהוא עומד למות אני נבהלתי ונשארתי במתח, הזקן אמר לי "אל דאגה לכול לוחם יש דרך". אני הבטתי בזקן וחשבתי שהוא משוגע אפילו אני לא יכולתי לצאת מזה. המשכתי להביט בקרב וראיתי את רוגוסו שקירב את ראשו לאוזנו של דן ומלמל כמה מילים שרק דן היה יכול לשמוע. לאחר מילים אלו דן השתנה היה נראה שמשהו השתלט עליו. דן נשף נשיפה עדינה לעברו של רוגוסו ואמר בקל בוכה "אתה תשלם על זה". רוגוסו היה קפוא במקומו ולא היה יכול לזוז מסיבה כול שהיא. דן הרים את גופו הכואב. הקריב את ראשו לידו הימנית ועם שיניו הוציא את הפגיון שהיה נעוץ בכף ידו ובעזרת ידו השמאלית הוציא את שתי הפגיונות שהיו נעוצים ברגליו. דן דימם, אבל הוא התרומם שכולו רועד וכולו מכוסה דם ואמר: "רוגוסו עכשיו מתחיל הקרב שלנו". אני לא האמנתי למראה עניי. הזקן שהיה לידי אמר "ידידי אני חייב ללכת זכור את דברי הוא ינצח אך היזהר הזעם אינו צפוי". הזקן החל ללכת אמרתי לזקן "תודה אדוני". והמשכתי להביט בזירה. דן זז מעט אחורה וניכנס לעמידת מוצא אותה אני מכיר היטב ידו הימנית של דן מושתת קדימה וידו פרוסה ומתוח ידו השמאלית מאוגרפת אחורנית בצד גופו, רגלו הימנית משולחת קדימה. ורגלו הסמלית משולחת אחורה. העמידה הזאת הזכירה לי את פסלי האבן במערה. נריסה המלכה צפתה בקרב בהתעניינות רבה והתרוממה מכיסה והביטה היטב בקרב. גם הזרה שהייתה לצידה הביטה היטב בקרב. היה ניראה שהולך לקרות משהוא בזירה. דן נעמד בעמידת מוצה אצילית ואמר "אתה יודע למה אתה לא יכול לזוז". רוגוסו אענה בקושי רב "אני קפוא בגופי אבל איך??" ענה דן שזרקתי עליך את כלי הנשק הבחנתי בחולשה אצלך כל פעם יכולת לעצור רק כלי נשק אחד בכל יד ורק כאלה שהם עשויים ממתכת, ומכיוון שאין מים בזירה השתמשתי בתרמיל המים שלי שהיה עשוי מעור וזרקתי אותו עליך הייתי בטוח שאתה לא תעצור אותו וחשבתי להשתמש במים שיהיו לידך, אבל חתכת את התרמיל והמים הרטיבו את בגדיך. בהתחלה חשבתי שאני אבוד ואין לי איך להילחם מולך אבל אז שחבקת אותי הרגשתי את גופך שהיה רטוב. ואז הבנתי שיש לי סיכוי אך כבר לא היה לי כוח להמשיך להילחם. וברגע שלחשת לי את מה שאני צריך לדעת אני אשרוד ואוציא את האמת מימך זה נתן לי כוח הקפאתי את בגדך כך שלא תוכל לזוז וניצלתי את המצב להתרומם. רוגוסו התחנן ואמר "אני ניכנע בבקשה דן בבקשה אל תהרוג אותי אני אספר לך כל מה שתירצה לדעת בבקשה"... כול הזירה התחילה לצעוק בקולי קולות הרוג אותו הרוג אותו.... דן צעק "אני לא הורג אף אחד זה אינו מעשה מכובד. הוא ניכנע אין זה מכובד להרוג אדם שמבקש רחמים אין בזה שום כבוד". נישמע שריקת הסיום והוכרז שדן הוא המנצח. זירת הקרב חזרה להיות אדמה מוצקה רוגוסו בכל כוחותיו התאמץ ושבר את שכבת הקרח הדקה שמנעה מימנו לזוז. רוגוסו ניגש לדן הושיט יד לעברו של דן. ואמר אני אספר לך הכול. דן בלי היסוסים בתמימות והושיט יד לרוגוסו ולחץ את ידו. בזמן שדן לחץ את ידו של רוגוסו כולם לפתע היו בהלם מהצעקה מקפיאת הדם שדן ניראה שהוא לא יכול לזוז יותר. דן התמוטט על האדמה ונוזל מתחתי יצא מגופו של דן. דולטונו ניגש אל דן ובדק את דופק ליבו והכריז המתחרה דן מעולף לכן אני מכריז על רוגוסו כמנצח ונשמעה שריקת סיום בפעם השנייה המלכה נריסה התיישבה בכיסאה ונראתה שמדברת אל הזרה. רוגוסו אמר אתם רואים ככה הורגים אנשים אם כבוד מטופש דן הפסיד כי הוא כיבד מסורת מטופשת הוא היה צריך להרוג אותי אבל עכשיו אני עומד בזירה ובנו של הבוגד מעולף נתון לחסדי מוות לבוגד." צעק בכל רם, כל הקהל החל לצרוח מוות לבוגד. נריסה התרוממה מכיסה ופקדה בקול "דולטונו צא מהזירה יש לי הפתעה להציג לכם תשבו ותהינו". אני רתחתי מיזעם ודאגתי לדן התקרבתי אל הזירה תוך כדי נשמעה נריסה מחריזה "רוגוסו אתה המנצח בסיבוב זה אך מכיוון שניצחת בקושי אני רוצה ליראות איך תתמודד מול חיות המחמד שלי אם תשרוד מובטח לך מקום מאוד מכובד לך ולמשפחתך כבוד ועושר אבל אם תאכזב אותי החיות שלי יוכלו את בשרך ואת בשר חברך שהפסיד ומשפחתך יצאו להורג מוך כולם בכיכר העיר. שידעו כולם שאסור לאכזב אותי. היריב שלך ששוכב על האדמה נילחם בצורה מעליבה ומביישת בשביל כל הלוחמים הוא אינו ראוי לכבוד תאכילו בו את חיות המחמד שלי". נריסה הרימה את השרבית עם הבדולח השחור שהיה בידה הזירה נהפכה למקום קפוא ורוגוסו היה בהלם ובלב בררה הסכים. הופיעו שלושה שערים באדמה ומשם יצאו שלושה יצורים שחורים סביב גופם החלקלק היה ערפל שחור היצור ניראה כצלופח בעל כנפיים ובעל שיניי חדות מרוחות בדם כל האנשים שצפו מסביב השתתקו והביטו במראה המחריד. רוגוסו לא ידה מה לעשות נגד היצורים וליפני שהספיק לצאת מההלם אחד היצורים במהירות שלא תתואר ליפף את רוגוסו כמו נחש שמתלפף על הקרבן שלו. פיו של הצלופח הונח על ראשו של רוגוסו. גופו של רוגוסו ניראה שלאט לאת נמוג בתוך עצמו גופו החל להתייבש והחלו באטיות ליראות את עצמותיו. רוגוסו ניסה לצרוח אך קולו היה חלוש בכול רגע ורגע היה ניראה כאילו הצלופח לוקח גם את נשמתו. שני הצלופחים האחרים התקרבו אל רוגוסו שניראה כמו שלד ואכלו לאכול את גופו לאחר מספר שניות לא נותר דבר מרוגוסו והצלופחים והביטו בדן.