פרק 18 : ידע זה כוח

המתמודדים ונוס ודום עלו לזירה. נישמע רעידת אדמה ושני פתחים הופיעו יצאו שני המתמודדים שעלו לזירה נעמדו זה מול זה. באותו הרגע הרגשתי מוזר שהיבטי בונוס היא הייתה מוכרת לי מסיבה כול שהי ולא זכרתי מהיכן. ונוס ודום נעמדו זה לצד זה והשתחוו זה מול זה. דולטונו התרחק מעת ומתחת לרגליו שוב הופיע מעגל מוזר ונשמע שריקת הפתיחה. הזירה לפתע נהפכה לחול שחור ועצים מתים מוזרים צמחו שם, ונוס נצלה את ההזדמנות שדום וכול האחרים היו מוסכי דעת בגלל הזירה המשתנה והסתתרה בתוך היער המת היא הוציאה סכין קטנה ומתכוננת לקרב, לעומת זאת דום מוציא מאחורי גבו חרב ארוכה ומבריקה שהייתה חדה מאוד והחל לצעוק: "פחדנית איפה נעלמת צאי והילחמי". ונוס השתמשה בסכין כדי לשבור ענף מהעצים המתים, חידדה אותו כך שלאחר שניות אחדות היה חד, הענף קיבל צורה של כידון מעץ. ונוס תמנה את הכידון המאולתר בחול השחור במהירות רבה. והוציאה מחגורתה בקבוקון שהיה בו נוזל כלשהו בצבע צהוב ושפכה על החול היכן שהוטמן כידון העץ. החול השחור נהיה אפור. ובינתיים דום החל להשתגע והחל לנופף לכול עבר את חרבו וחתך ענפים מתים וצעק "את פחדנית". לאחר שסיימה ונוס ואמרה "אני לא פחדנית בו והתמודד מולי". דום ללא היסוס הבית בה מבת אחזרי כיוון עלייה את חרבו מכה אחרי מכה וונוס התחמקה מהמכה למכה וניסתה להתקרב אליו אם הסכין הקטנה שהייתה ברשותה. אך ללא הצלחה דום החל לצחוק ואמר "זה הנשק שלך איזה עלבון את צריכה להיות כשפת מים". והחל להתרברב כמה החרב שלו חדה וחזקה וכמה הוא התאמן. תוך כדי שהוא מניף את החרב לכיוונה של ונוס. ונוס חסמה את המכות המזלזלות של דום בעזרת הסכין הקטנה. ונוס שלפה בקבוקון נוסף מחגורתה והעיפה לכיוון הפנים של דום. דום הפסיק את דיבוריו וחסם את הבקבוקון בעזרת חרבו. הבקבוקון נישבר והתיז על החרב מים מוזרים בצבע כתום. דום אמר בקול גיחוך זה מה שיש לך להציע את עלובה, אם זה כול מה שיש לשבט המים להציע אני אמחץ את כולם תחת רגליי כמו נמלים. הוא החל בנפנופים חזקים לעבר ונוס. ונוס חייכה והחלה לספור תוך כדי שדום מנסה לפגוע בה היא ספרה. .1 דום אומר לה בגיחוך את סופרת את סופך זה מעוד יפה מצדך. 2. דום התעצבן והתקרב אליה במהירות רבה וונוס חמקה מהמכה האכזרית. 3. ונוס הלכה כמה צעדים אחורה אך דום הדביק את הפער. 4. ונוס קפצה כפיצה חזקה אחורה. ואמרה 5 דום הביט ואמר מספיק הוא הרים את החרב והרגיש לו משהו מוזר דום הביט בחרב שהחלה להחליד במהירות מופרזת. החרב של דום התפוררה לגרגירי חלודה. דום ניבהל ונוס ניצלה זאת ונתנה מכה לדום במרכז גופו השרירי. דום מיד נפל על האפר השחור קם ובאכזריות רבה נתן מכה ממש איטית לעברה של ונוס. היה נידמה שונוס יכולה לחמוק מהמכה אך היא לא זזה ואפילו לא התאמצה לחסום את המכה או להתנגד כלל דום נתן מכה בפניה ומיד ונוס צעקה חזק כול כך שלמרות הרעש של האוהדים שמעו אותה חזק וברור. דום הביט בונוס וראה חיוך על פניה ובאותו הרגע כול העצים והצמחים המתים והמוזרים הפכו לחול שחור ונעלמו מעל פני השטח דום התרגז והתנפל על ונוס והחל להכותה בכול גופה וזרק אותה לאדמה ו הסכין הקטנה שהייתה בידה עפה לאדמה אך ונוס העלתה חיוך ונראתה כמנצחת ולא הוציאה הגה מפיה. דום התרגז ואמר "אני כשף אדמה ואפילו לא התאמצתי ולא השתמשתי בכוחי את לא שווה את זה, אבל כעת את הצלחת לעצבן אותי, אני אדרך עלייך כמו שדורכים על נמלה. המשיך ואמר "את אמורה להיות משבט לוחמי המים". והחל לצחוק בזלזול אם מכה כול כך קטנה גרמה לך לצרוח אני אגרם לך לצרוח מפחד שכול השבט שלך ישמע אותך. רוב האוהדים בזירה החלו לצעוק תימחץ אותה!. דום נעמד גאה ושמע את האוהדים ואמר לוחמי המים הם עלובים. דום דרך בחולות חזק ברגלו הימנית וסלע גדול הופיע. מאחוריו, אמר דום "עכשיו זה הסוף שלך" ונוס אמרה "זה לא ניגמר עד שזה לא ניגמר". דום חייך ואמר "את צודקת". דום השליך את הסלע לכיוונה של ונוס. אך ונוס הושיטה ידה הימנית לחול והוציאה משם את הכידון מעץ שהתמיינה בחול וכיוונה לדום בצוואר ופגעה בו. דום ניפצע בצווארו והסלע שכיוון אל ונוס נפל רגלו הימנית. דום צרח מכאב. צרכה שכול האוהדים שמעו. כול האוהדים הריעו לונוס. הסלע מחץ את רגלו של דום שבספק אם הוא יוכל ללכת שוב. דום מכאב לא יכול היה לזוז אך תוך כדי הוא שאל "מהיכן הגיע כידון עץ הזה? מה קרה ליער? את שייכת לשבט ששולט במים ולא בעץ". ונוס ניגשה לדום ואמרה "אני לא שולטת בעצים. אבל אנחנו היינו בזירת הג'ונגל המוות השקט ורעש צרחה גורם לעצים ולכול הצומח להפוך לחול שחור ולהלם. בגלל זה הוא נקרא ג'ונגל המוות השקט. ולגביי הכידון אני הכנתי את הכידון כבר מתחילת הקרב ידעתי שאתה חזק יותר ממני והנחתי שאתה תתרברב לכן הכנתי כידון עץ והטמנתי אותו בחול. דום שאל שכמעט אין אוויר בריאותיו "איך ידעת היכן זה נימצא זה הרי היה טמון בחול והזירה ענקית?". ונוס ענתה "אחרי שטמנתי אותו בחול שפכתי חומץ על הכידון וכך החול השחור הפך לאפור ובשביל למצוא הייתי צריכה ליראות אותו אבל העצים הפריעו לי לכן שנתת לי את המכה החלשה צרחתי כי ידעתי שאני לא אוכל לנצח אותך בהאבקות פנים אל פנים. וברגע שהיער שמע את הרעש שלי הוא נהפך לשדה חול פתוח שיכולתי ליראות היכן הכידון ממוקם וכך ניצחתי אותך. נתתי לך להעיף אותי בכוונה לכיוונו. וברגע שהיית בטוח שניצחת אתה לא עמדת על המשמר והפסדת בקרב. ידע הוא כוח. שאל דולטונו שניראה שכמעת מאבד את הכרתו "אם כך יכולתי להפסיד מההתחלה שהפלת אותי על האדמה אם האגרוף למה נתת לי להכות אותך?" ענתה ונוס "אם הייתה מרגיש מאוים הייתה עושה הכול כדי לנצח והייתה משתמש בכל הכוח שלך לא להפסיד אבל שחשבת שניצחת אפילו לא התאמצת אז הניצחון היה כבר שלי מבלי שתבין". נשמעה שריקת הסיום ודולטונו הכריז על ונוס כמנצחת. מיד החול השחור הפך לאדמה מוצקה. האוהדים החלו להתנהג בצורה זועמת כלפי ונוס וקראו לה לא מוצלחת וחובבנית. נפתחו שני שערים מהאדמה וונוס הלכה כמנצחת אל אחד מהפתחים הפתח השני נפתח מתחת לרגליו של דום והוא נפל לתוך בור האדמה שמיד אחרי נפילתו ניסגר. דולטונו אמר בקול התחרות ממשיכה.