סיור 2: ממפגע למשאב! ניהול משאבי הקרקע והמים

מועד: 3.2.2017

נושאים: ניהול משאבי הקרקע והמים בחברה חקלאית מסורתית לעומת חברה עירונית.

נקודת מפגש: הר הרצל הפסל האדום - "מחווה לירושלים" של אלכסנדר קלדר.

תוואי: ואדי עין כרם עם התייחסות לזרימת הנגר מהעיר אל היער, ואדי התימנים, מתקן שבירת לחץ הזרם, כבשן סיד מצפון למרכז ציפורי, מערכת הטרסות סביב מרכז ציפורי.

מדריך הסיור: חיים סהר, מתכנן שימור קרקע במרחב מרכז, קרן קיימת לישראל.

אורך המסלול: כשניים וחצי קילומטרים ללא עליות קשות. חזרה להר הרצל עם קו 28 מעין כרם או במונית (10 ש"ח לנוסע).

העיר היער והנגר - קישור למסמך של חיים סהר בנושא נגר העירוניים.

ביום חורף שמשי חיים סהר , מתכנן שימור קרקע במרחב מרכז, קרן קיימת לישראל, הדריך קבוצה של כ 45 איש בנושא ניהול הנגר העירוני ושימור הקרקע ביער ירושלים. תודה לחיים שעשה לנו "בית ספר" מעניין בלב היער. כן ירבו התלמידים שיגשימו את תורת ניהול הנגר ושימור הקרקע, שני משאבים יקרי ערך.

על מדרונות ההרים קיימת שכבת סלע בעומק עשרות סנטימטרים בלבד. ניהול הקרקע חיוני לקיום שכבת הצומח.

יער ירושלים מתפרס על ליתולוגיה של שכבות סלע גיר קשה ,עם תכונות קרסטיות המהוות שכבת ​​חלחול למשקעים היורדים על היער עד שהם נחסמים ע"י שכבות חוואר בעיקר חוואר מוצא ,שהינו סלע רך, המשמש כאקוויקלוד (שכבה נושאת מים). חלק מהמים המחלחלים מצטברים בשכבת הסלע האטומה (אקוויקלוד) ונובעים כמעיינות שכבה.

על שכבת הסלע התפתחו טיפוסי קרקע שונים כגון טרה רוזה (ע"ג סלעי גיר קשים) רנדזינה בהירה (ע"ג סלע החוואר) בוואדיות הצטברו קרקעות קולביות- אלוביאליות שנסחפו ממקום היווצרותה ,ע"י המים וכוחות גרביטציה, הקרקע אינה קשורה לסלע האם.

(קרקעות ארץ-ישראל והקשר שבינן לבין הצומח הטבעי)

עד 1948 יער ירושלים שמש את חקלאי עין כרם כמרחב של חקלאות בזכות המדרגות החקלאיות שהחזיקו את הקרקע ויצרו סביבת גידול לעצי בוסתן במדרונות וגידולים דגניים בתחתית הוואדיות. לאחר מלחמת השחרור הסתיים פרק התרבות החקלאית שהתפרס על אלפי שנים. על נוף הטרסות החקלאיות פועלי קרן קיימת לישראל שתלו יער מחטני. מסביב לשטח היער נבנו שכונות חדשות כגון בית וגן , קרית היובל, עין כרם, יפה נוף, קרית משה וגבעת שאול. השטחים העירוניים מאופיינים בשטחים אטומים לחלחול המשקעים. העיר מתוכננת כך שהנגר העירוני זורם דרך מערכות ניקוז מסועפות ויקרות אל השטחים הפתוחים סביב העיר, כולל יער ירושלים. יער ירושלים זוכה לכמויות גדולות של נגר עירוני. המים נגרים אל היער הם באיכות טובה המתאימים להשקיית צמחיית היער. על האזור שלנו יורדים כ 630 מ''מ משקעים בשנה. שינוי האקלים גורם לאירועי גשם קצרים ואינטנסיביים המגבירים את עוצמת הנגר העילי מה שמגביר את סחיפת הקרקע. האירועים הקצרים והאינטנסיביים מפחיתים את כמות המים המחלחלים אל עומק הקרקע. שינוי האקלים גורם גם להתייבשות עצי היער והחורש. התהליך מתבטא בתקופות יובש ארוכות בין אירוע גשם אחרון של החורף לאירוע הגשם של השנה הבאה!

פיתוח עירוני גורם ליבוש מעיינות בשל העובדה של אטימת שטחי המילוי החוזר של מי הגשם למי תהום ואל המעיין.

מקדם הנגר בעיר הוא בין 60 ל 70 אחוז, תלוי באחוז השטח האורבאני, כלומר מרבית המים אינם מחלחלים אל עומק הקרקע בשטח הבנוי של העיר, והופכים לנגר. בשטחים הפתוחים מחוץ לעיר וביערות אחוז הנגר מגיע לכ-15% ! ושאר המים מחלחלים לעומק הקרקע. במדינת ישראל ישנן הערכות של 500- 300 מיליון קוב מי נגר אורבאניים! ביערות 11 אחוז ממי הגשם נשאר על העצים ומתאדה. ואינו מגיע כלל אל הקרקע.

חיים תכנן מספר מתקנים לניהול הנגר, בכדי לצמצם את הנזקים ולהפוך את המים ממפגע למשאב. בקרנו במערכת כזאת בראש וואדי עין כרם.

מטרת הקק"ל הוא להפוך את הנגר העירוני ממפגע למשאב ע"י האטת הזרימה והגברת כמות הנגר העילי המחלחל אל עומק הקרקע. וכן ליצור בוסתנים אשר יושקו ע"י מי הנגר העירוניים.

ירדנו מהפסל האדום בהר הרצל ונכנסנו לוואדי דרך חורשות אקליפטוסים.

בקרנו במערכת ניהול הנגר העילי ע"י מיתון אנרגיית הנגר באמצעות מערכת מתקנים לריסון אנרגיית הזרימה , להשהיה להשקטה ולאיגום מי הנגר.

ללא מערכות כגון אלו הנגר יוצר התחתרות לאחור ויכול לגרום לקריסת הכביש שמעל הוואדי ולכול המתקנים במעלה האגן.

חשוב לציין את העובדה שלא ניתן לקצור את כל המים הנגרים על פני הקרקע בעיר. תמיד יהיו עודפים וזאת מהסיבה שאין בעיר די שטחים פנויים לבניית מתקני איגום לקלוט את כול נפח מי הנגר!

במעלה אדומים יורדים כ- 250 מ'מ גשם בשנה . בפעולות של ניהול נכון של הנגר ניתן לייצר כ- 2500 מ"מ מים למתקנים קולטי נגר כמו לימנים ומדרגים ובריכות השהיה המים מוחדרים לתת הקרקע ומשמשים את הצמחייה בתקופות הקיץ השחונות.

לאדמת טרה רוסה יכולת קיבול שדה של כ- 50 אחוז מנפח הקרקע. רק חצי מזה הקרקע משחרר לצמחים. היתר קשור לחלקיקי הקרקע הקטנים בעיקר לחלקיקי החרסית.

בעבר קק"ל ניהלה שטחים פתוחים ושתלה בעיקר יערות עם עצי מחט אורנים. על המדרונות נטעו בעיקר אורנים. ביער ירושלים רוב האורנים הם אורן ירושלמי ,החיים 60 עד 80 שנה בהתאם לתנאים. העצים נשתלו ברווחים של חצי מטר עד מטר וחצי מתוך שיקול שלא כל העצים ישרדו ולשמור על אחוז קליטה גבוה. בוואדיות נשתלו ברושים ועצי איקליפטוס.

אם בעבר קק"ל נטעה 90% עצים מחטניים היום המדיניות של הקק"ל היא לשתול 75% רחבי עלים ועצי בוסתן ו 25% מחטניים. ישנה התאמה של הנטיעות לבתי הגידול ושימוש נרחב בעצי חורש ארץ ישראלי. כאשר המרכיב הדומיננטי של חידוש היער הינו התחדשות טבעית!

מדינת ישראל זו המדינה היחידה בעולם שיש בה גידול בשטחים מיוערים. ליערות הקק"ל תפקיד חשוב בתפיסת הקרקע, מניעת סחיפת הקרקע והגברת חלחול המשקעים וכמובן פתיחת היערות לקהל. עד 1948 רוב השטחים הפתוחים היו אדמות טרשים חוץ מהשטחים סביב הכפרים שם התקיימה חקלאות טרסות.

מחזור החיים של יער תלוי באורך החיים של העצים, במחלות, ובמפגעים כגון שרפות ושלגים.

גת יין ששמש גם כבור מים. בתקופה המוסלמית בורות תסיסה בגתות הוסבו לבורות מים.

חורשת ברושים שעברה דילול. בחורשה מתקיים פרויקט לשיקום טרסות שהקק"ל מוביל יחד עם תלמידי בתי הספר הימלפרב ובויאר.

בסיור הבחנו בפעולות לשיקום היער השרוף בוואדי, נטיעות צעירות של עצים רחבי עלים, נצפו בורות נטיעה עם "שפם" שנחפר למרגלות שתיל צעיר לתפיסה מקסימאלית של מי נגר עילי.

כמו כן עברנו ליד ערימות רסק גזם שנוצר מריסוק הגזם שנשאר מפעולות הכריתה והדילול של היער לאחר השריפה. הרסק מרוסק במקום פעולות השריפה של גזם שהיה נהוג בעבר. הרסק משמש גם לחיפוי הקרקע סביב השתיל. רסק הגזם מקטין את אידוי המים מתוך הקרקע ומקטין את צמיחת עשבייה ה"גונב" מים מהשתיל.

"שפם" שנחפר למרגלות שתיל צעיר לתפיסת נגר עילי.

רסק גזם המשמש לחיפוי הקרקע סביב השתיל.

במהלך הסיור הקבוצה נעה על גבי דרך יער שטופלה לאחרונה ע"י קק"ל. הדרך מתוכננת בשיפועי צד כך שהנגר העילי יזרום מהדרך אל הבוסתנים שנשתלו בערוץ הוואדי וכדי למנוע התחתרות של הדרך.

כמו כן נבנו לאורך הדרך מעברים איריים ונקזי דרך המנקזים את הדרך בצורה מיטבית. המים מנוקזים בצורה מבוקרת מהדרך אל השטחים הנטועים. כך הדרך נשמרת והסביבה "נהנית" ממי הנגר.

הדרך מתחזקת את עצמה!

בחניון בני ציון הנמצא מעלינו מתבצעות בו בימים אלו ,עבודות שיקום טראסות ועבודות לקליטת קהל, טיפול יערני, כמו כן מתבצעות עבודות לניהול מי הנגר המגיע משטחים מבונים ממוסד "יד ושם". באמצעות סדרה של טרסות היורדות עד לערוץ של וואדי עין כרם.

מדרון שנשרף.

שנתיים לאחר שריפת היער הקק"ל כורת את העצים הפגועים . חידוש היער ייבחן לאחר מספר שנים בכדי לתת להתחדשות לבוא לידי ביטוי בשטח.

מעלינו מערכת מפוארת של טרסות ששמשה את חקלאי עין כרם. כשישים אחוז מהשטחים הפתוחים בהרי יהודה ובשומרון היו מטורסות בתקופת השיא.

ד''ר צבי רון מאוניברסיטת תל אביב חקר את מערכת הטרסות וקבע שיש יחס ישיר בין ריכוז הטרסות והקרבה לישוב, הקירבה למקור מים כמו מעיין באר או בור מים,וכן לכמות האבן הזמינה באתר, מפנה האתר וכמובן עושרו של הכפר או בעל החווה.

נוף הטרסות התפתח במשך דורות על דורות של בנייה ותחזוקה. כיום מספר קבוצות משקמות את מערכת הטרסות במרחבי יער ירושלים.

השיקולים הקשורים בבניית טרסות על המדרונות הם הקרבה לכפר, מפנה המדרון, כמות אבני הלקט שיש במקום לבניית רום הטרסה וכמות הקרקע הקיימת בקרבת המקום למילוי שלח הטרסה.

מבט על טרסה בבנייה. רום הטרסה מורכב מאבנים גדולות עם מילוי של אבנים קטנות המשמשות כמסננת לשחרור עודפי מים שהקרקע אינה מסוגלת להכיל ולמנוע את קריסת הקיר ע"י ידי הקרקע הרוויה הנעה לכיוון המדרון. (במונחים מקצועיים שחרור לחץ הידרוסטאטי של המים )

מתחם של יער מאכל. סוללת החיפוי הבנויה מרסק גזם לא תחזיק מעמד באירוע גשם חזק וממושך. ניהול הנגר צריך להתבסס על מודלים הנדסיים ותחזיות של אירועי גשם בעלי עצמת משתנות. על פי התחזיות והמודלים שנעשו לנחל עין כרם, בתדירות של 1% (פעם במאה שנה) יתרחש אירוע גשם היוצר נגר של 17 מ"ק לשנייה!!!. ובתדירות של 20% (פעם ב-5 שנים)יהיה 8 מ"ק שנייה !

בעוצמות ספיקה הללו הסוללות יפרצו!

מערכת של גביונים להקטנת אנרגיית הנגר הזורם בוואדי עין כרם ומתנקז דרך פתח גאולוגי צר אל וואדי התימנים.

נבנה ע"י מקורות להגנה על קו המים הרביעי שנבנה בשנות ה-90.

לצערנו לאחר השריפה ולאחר שיקום ארוך שנים חברת הגיחון עם חברת מקורות מתכננת להניח קו חדש בקוטר עצום שיביא מים מותפלים ממפעלי ההתפלה בים התיכון לירושלים במערכת הולכת המים לירושלים בקו החמישי . בעקבות כך צפוי הרס ונזק סביבתי עצום לוואדי היפה הזה!!!!!!

לסיכום ככל שיש בנייה עירונית בשטחים פתוחים ששימשו אזורי העשרה , החדרה וחיחלול של משקעים, כמות הנגר העילי גוברת ובהתאמה עוצמות הזרימה עולות והנזקים לסביבה גדלים ע"י מיחתור, סחיפת קרקע עידית ונזקים סביבתיים ובטיחותיים.

חשוב לתכנן את הבנייה בעיר בשיטת הבניה משמרת הנגר או בשמה המקצועי תכנון רגיש למים (תר"ם). תכנון כזה אמור לטפל בנגר במקום היווצרותו עוד בטרם יצא לשטחים הפתוחים. תכנון נכון, יפחית את עלויות בניית מערך הניקוז העירוני היקר, ימנע נזקים במורד אגן ההיקוות, ויהפוך את המים:

ממפגע למשאב!

קישור למספר דוגמאות בוואדיות בדרום מערב ירושלים.

בברכה

חיים סהר

מתכנן שימור קרקע וניקוז

קרן קיימת לישראל

סדרת סיורים בנושא התחדשות יער ירושלים 2017:

"איך מחדשים את היער, תוך הבנת הצרכים השונים שיער עירוני צריך לספק?"