סיור 6: הכפר עין כרם (עמק התימנים) – עבר, הווה, עתיד
מועד: 2.6.2017
נושאים: הכפר עין כרם עד 1948, התפתחות הקהילה אחרי 1948, הקשר בין הכפר לשטח הפתוח סביב הכפר לפני 1948 והיום.
נקודת מפגש: מרכז ציפורי, דוד מרדכי מאיר, ירושלים
תוואי: מרכז ציפורי, שביל החרוב, שביל הצוקים, מדרגות גן עדן, ואדי התימנים, עליה במדרון מעל וואדי התימנים למרכז ציפורי.
מדריך הסיור: מדריך הקק"ל, ליאל תמוז, יליד ואדי התימנים, מוביל פרויקט לשיקום כרם זיתים עתיק בוואדי.
התכנסות לסיור במרכז ציפורי
תצפית על הכפר עין כרם.
במשך אלפי שנים תושבי עין כרם היו חקלאים שעבדו את הטרסות החקלאיות במדרונות שמסביב לכפר.
בשנת 1949 , לאחר מלחמת העצמאות , הכפר יושב ע"י עולים חדשים. עולים מתימן יושבו בוואדי התימנים.
במשך שנים הכפר , שהשתייך למועצת מטה יהודה, לא חובר לתשתיות מים, ביוב וחשמל.
אחרי מלחמת ששת הימים הכפר סופח לעיר ירושלים.
רב משתתפי הסיור לא הכירו את הכניסה לכפר דרך שביל הצוקים וגם לא הכירו את וואדי התימנים.
ליאל מסביר על התארגנות תושבי וואדי עין כרם על מנת להסדיר את הבעלות על בתיהם.
מאז קום המדינה לא הוכן תכנית בניין עיר לוואדי התימנים וכל השטח הוגדר כשטח ציבורי פתוח.
תושבי הוואדי התארגנו על מנת להכין תב"ע ולהסדיר את הבעלות העל בתיהם.
התושבים נעזרו בצוות תכנון אורבני של מנהל קהילתי יובלים (אדריכל ייטב בוסירה ועובדת קהילתית דנה מרזל) , היחידה לתכנון אזרחי של בצלאל,
יועץ משפטי, יועץ למשא ונתן וחברת מועצה רחל עזריה. ההתארגנות דרשה הרבה עבודה של יצירת קהילה וחיבור בין התושבים.
וואדי התימנים הנו מקום חשוב המשמר את נוף הכפר הקדום עין כרם וקהילה מיוחדת של עולים ובני עולים שיושבו במקום בתנאים קשים אחרי קום המדינה.
הרבה מתושבי עין כרם עזבו את הכפר לאורך השנים בגלל התנאים הקשים שהיו במקום.
לגינה הקהילתית בוואדי התימנים היה חלק חשוב בגיבוש הקהילה.
ליאל מסביר על התארגנות הקהילה לשקם כרם זיתים עתיק. הפרויקט מתבצע בשיתוף קק"ל, חלה"ט וקרן ירושלים ירוקה.
תודה לליאל על סיור מעניין שהכיר לנו את הפרויקטים החשובים של קהילת וואדי התימנים והתארגנות מרשימה של קהילה על מנת להסדיר בעלות ותכנון
של מקום חשוב מאוד מבחינה קהילתית ונופית.