המשאבים הפיזיים הקיימים ביער ירושלים 6.1.2017

סיכום סיור ראשון בסדרת סיורים בנושא התחדשות יער ירושלים 2017.

"איך מחדשים את היער, תוך הבנת הצרכים השונים שיער עירוני צריך לספק?"

סיור 1: המשאבים הפיזיים הקיימים ביער ירושלים

מועד: 6.1.2017

נושאים: מסלע, קרקע, צומח, חי, מפנה השמש, כאשר הדגש הוא על הכרת הסביבה הפיזית שבה אנחנו פועלים.

נקודת מפגש: הר הרצל הפסל האדום - "מחווה לירושלים" של אלכסנדר קלדר.

תוואי: ואדי עין כרם, שביל החרוב מעל ואדי התימנים ונחל שורק, שביל ארז תחתון מעל נחל רבידה, יציאה מהיער ביפה נוף.

מדריך הסיור: האקולוג ד"ר רון פרומקין.

אורך המסלול: כארבע וחצי קילומטרים ללא עליות קשות. חזרה להר הרצל עם הרכבת הקלה או ברגל.

השתתפו כארבעים איש.

מבוא

  • יער מתכננים ומחדשים עבור הדורות הבאים.
  • ביער עירוני יש לשמר ולפתח מגוון סביבות חיים המקיימות מגוון מיני צמחים ובעלי חיים.
  • יער ירושלים חולש על מרחב שעוצב ע"י בני אדם במשך אלפי שנים על מנת לתת מענה לצרכים קיומיים.

יער ירושלים הוא משאב זמין עבור תושבי ירושלים המעוניינים להתנתק מהעיר בקלות. הכניסה ליער ממקום צמוד לרכבת הקלה מכיוון הר הרצל ומכיוון יפה נוף.

יש לשפר את השילוט המכוונים אל שבילי היער ולחזק את המודעות של תושבי העיר לאפשרויות פעילות ביער.

תלמידי הגימנסיה העברית ברחביה מגיעים לאורך השנה בתחבורה ציבורית להר הרצל ויורדים ברגל לפעילות של התחדשות היער

מתחת למרכז ציפורי ומעל וואדי התימנים.

חשוב מאוד להטמיע בקרב בתי הספר שיער ירושלים מהווה סביבה לימודית - חווייתית מדהימה

שניתן להגיע אליו באמצעות תחבורה ציבורית מה שמוזיל מאוד את קיום הפעילות.

יש להגעה בתחבורה ציבורית משמעות סביבתית וחינוכית.

מדריך קרן קיימת לישראל ליאל תמוז מוביל את התלמידים לוואדי עין כרם.

יער ירושלים משלב מגוון צורות נוף:

  • מדרגות גאולוגיות שנוצרו כתוצאה מבליית שכבות סלע בעלות קושי שונה. הסלע העמיד בונה את רום המדרגה.
  • חורש טבעי המתפתח בהתאם לשכבת הסלע
  • מדרגות חקלאיות הבנויות על המדרגות הגאולוגיות
  • בוסתנים על גבי הטרסות
  • יער נטע האדם

עד המפכה החקלאית שהתרחשה לפני עשרת אלפים שנה והתיישבות האדם באזור, הרי יהודה כוסו בחורש טבעי.

בני האדם שהתיישבו בעין כרם התאימו את הסביבה לצורך הקיומי שלהם לגדל צמחים חקלאיים, לאגור מים וליצור חומר לאיטום בורות המים בכבשן סיד.

פינוי הצמחייה הטבעית מעל הגבעות גרם לסחיפת קרקע ויצר צורך לבנות טרסות המחזיקות את הקרקע.

בוואדי עין כרם קק"ל נטע בוסתן ושיקם טרסות כחלק מפרויקט התחדשות הוואדי לאחר השרפה הגדולה של שנת 2014.

עצי הבוסתן מספקים מזון למגוון מיני ציפורים והם גורם חיובי בהתחדשות היער.

ביער ירושלים קיימים מיני ציפורים רבים אוכלי זרעים.

חלק מ​בתי הגידול התפתחו בגלל השינויים בנוף שהאדם עיצב במשך אלפי שנים.

השינויים נגרמו מ​רעיה, בירוא החורש הטבעי, שריפות, בניית מדרגות חקלאיות, הפעלת כבשני סיד וחציבת גתות יין ובורות מים.

טרסות חקלאיות ובורות המים יוצרות אין ספור נישות אקולוגיות לצומח ולחי.

השיקול המרכזי בהתחדשות היער הוא יצירת מגוון ​בתי גידול התומכים במגוון ביולוגי.

ישנם בעלי חיים הזקוקים ליותר מבית גידול אחד.

לדוגמה הנץ שמנצל את האורנים הבוגרים לקינון ואת שטחי הבתה העשבוניים לצייד.

ד"ר פרומקין ממליץ לשתול שיחים מקומיים על שפת הטרסות במטרה לחזק אותם , לדוגמה אלת המסטיק.

אין לשתול מינים זרים כגון רוזמרין ולבנדר.

לטרסות ולשורשי הצמחים תפקיד חיוני בעצירת סחיפת הקרקע.

שכבת קרקע בעומק מטר נוצרת במשך מיליון שנה.

שיטפון אחד יכול לסחוף את הקרקע שנוצר במשך מליון שנה.

הקרקע הנו משאב יקר ערך מאחר שהוא מספק בית גידול עבור צמחים וצורות חיים שונות.

אבני הטרסות מספקות בתי גידול לשרכים וגאופיטים כגון רקפות ולוף.

לרגלי קיר הטרסה צומחים עצים כגון תאנים הנהנים מהמים שמצטבר מאחורי קיר הטרסה.

אלת המסטיק משתרעת מעל שפת הטרסה.

יער ירושלים / הר הרצל שייכת מבחינה גאולוגית לחבורת יהודה. בסיור פגשנו שכבות של גיר , קרטון וחוואר.

הטרסות החקלאיות בנויות על מדרגות גאולוגיות שנוצרו מבלייה של שכבות סלע בעלות קושי שונה.

על שכבת החוואר החרסיתית המכילה הרבה גיר מתפתחת אדמות רנדזינה בהירה.

על אדמת החוואר צומחת צומחים כגון סחלבים ולוטם שעיר וקורנית.

אדמה חרסיתית


על שכבת ה​דולומיט והגיר מתפתחת אדמת טרה רוסה דלת גיר שנשטף לעומק.

על אדמת הטרה רוזה צומחת סירה קוצנית , אלון מצוי ואלה א"י.

סחיפת הקרקע לאחר התפרקות טרסה חקלאית.

האורנים והברושים הם צמחים חלוצים חשובים. המחטים והאצטרובלים הנושרים מהעצים המחטניים יוצרים רקבובית עשירה ובונים קרקע.

יער אורנים צומחת במהירות ותוך 20 שנה נוצרת חופת צל המאפשר נביטת שיחים ועצים רחבי עלים כגון אלון ואלה א"י.

בראשית דרכם העצים רחבי העלים צומחים כשיחים. עם דילול היער המחטני וחדירת כמות גדולה של אור שמש רחבי העלים מתפתחים כעצים גבוהים.

שכבת המחטים מונעת נביטה של אורנים חדשים. ​ביער צפוף אין התפתחות של תת יער הכולל צמחים עשבוניים.

יער מדולל עם מגוון צמחי תת יער כגון לוטם שעיר, צתרה ורודה וקורנית.

ארכיון הקק"ל. d146-042 , דוד הירשפלד , 1966. אורנים כ 10 שנים לאחר נטיעה כבר יצרו יער וצל.

אבני הטרסה יוצרות אין ספור נישות אקולוגיות.

חשוב להרעיל את השיטה הכחלחלה (ליד הירידה לבית זית) צמח פולש אגרסיבי המשתלט על בית הגידול ויוצר מונוקלטורה - אויב המגוון הביולוגי.

1. האיום העיקרי על מגוון מינים בטבע הוא הרס בתי גידול.

2. איום מספר שניים על מגוון המינים בטבע הם מינים פולשים.

עצי אורן שהזריעו את עצמם בצפיפות קיצונית.

סיום הסיור ויציאה מהיער בשביל הארז התחתון ליפה נוף בחלקת יער שעברה דילול.

רוב שביל הארז מוצל ע"י עצי האורן מה שמאפשר הליכה גם בקיץ.

נוף נחל שורק ומאגר בית זית

האורן הירושלמי רגיש למזיקים. היום הקק"ל שותל אורן קריפסאי/ברוטיה. הוא עמיד יותר מאורן ירושלים לפגעי טוואי התהלוכה.

תלמידי גימנסיה רחביה - פעילות התחדשות יער עם מדריך הקק"ל ליאל תמוז

החרוב העתיק

וואדי התימנים , המשך וואדי עין כרם