ילתא
ילתא הייתה אשת רב נחמן, וכן בתו של נשיא ראש הגולה, אשר לו חלקו כבוד-מלכים. ילתא היא דמות רבת עניין ומיוחדת במינה, שכן היא היתה עשירה, מלומדת, חכמה ומעורבת עם הבריות, בעלת אופי ורצון עז, גאה בייחוסה, ומנהלת ביתה כיאות לבת ראש-גולה. גם מן המעט המסופר עליה ניתן ללמוד הרבה. ילתא נלחמה בעד זכויות האישה, ונטרה לחכמים המבטלים את האישה ומבדילים אותה לרעה בחברה. אם פגע אדם בכבודה הייתה משלמת לו מנה אחת אפיים בחריפות ובלשון שנונה. הרב נחמן שזכה בבת ראש-גולה לאישה ונתכבד בכבודה ובעושרה ואף עלה לגדולה בזכותה, נהג בה בכבוד רב, אהבהּ והעריצהּ על חוכמתה וחריפותה, היה משתפה בענייניו ושואל לעצתה גם בענייני דינים והלכות.
ישנן בתלמוד מימרות השייכות לה, המעידות על עומק הבנתה בתורה. המדרש במסכת ברכות נ"א, ע"ב הוא המפורסם ביותר בו אישיותה של ילתא מוצגת כפמיניסטית אורתודוקסית לוחמנית, אשר תובענותה ניכרת בתחום המעמדי והדתי כאחד. בין היתר, ילתא השתתפה גם בשיח התורני וחכמים אף ציטטו מדברי חוכמתה.
ילתא ניסתה להוכיח כי איסורי התורה לא באו לקפח את האדם היהודי מהנאותיו בחיים, אדרבא, כנגד כל איסור ניתן היתר חליפי הולם; דבר המוכיח כי אין בכוונת האיסורים לצמצם את ההנאה מהעולם אלא שהם נובעים מסיבות ענייניות. ילתא גילתה עניין בשאלת היחס לחיי החומר והנאות בעולם הזה, ודבריה מבטאים גישה חדשנית, בניגוד לגישות כיתתיות שרווחו בימי חכמים. יתכן שאופייה ואורח חייה עמדו בניגוד לכל הנורמות והציפיות של המסורת והיא שימשה מעין התרסה לכל מה שהיה מקובל בעולם של החכמים.
על אופיה המיוחד אפשר ללמוד גם מן הסיפור כדלהלן:
כאשר נקלע עולא ) אמורא ארץ ישראלי מפורסם ) לבית רב נחמן ולא הניח לילתא לשתות מכוס היין שאותה אחז, כעסה ילתא, נכנסה למרתף היין ושברה ארבע מאות כדי יין.
[ ברוב כעסה ]
למרות הסיפורים המבטאים את כבודה וחשיבותה, עסקה ילתא במעשי חסד ועזרה לציבור בכלל ולתלמידי החכמים בפרט.