רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים. לפי מסורת חז"ל, רבי יהודה הנשיא נולד בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס לאחר מרד בר כוכבא, בין השנים 135 ל-137 לספירה. מנערותו למד מפי רבי שמעון בר יוחאי, מפי אביו, רבן שמעון בן גמליאל ואחרים, הוא נפטר במחצית הראשונה של המאה ה-3.
המפעל המרכזי והחשוב ביותר של רבי יהודה והסנהדרין בא בדמות עריכת התורה שבע"פ – המשנה – וחתימתה כקודקס אחד שלם וסופי ( כמו "ספר" ולא כמגילה ). היה זה מפעל שהחל לאחר חורבן הבית שני, וריכז בתוכו תחומי עניין שונים. נוצר צורך, הן בשל ריבוי המחלוקות, הן בשל נחיצות השעה (לעתים ימי חירום וזעם) והן בשל החשש שנושאים חשובים וההידיינות עליהם יאבדו, לרכז את החומר, לסדרו, לערכו ולחותמו.
בשנותיו האחרונות חלה רבי יהודה במחלה קשה, וכאשר נפטר, לא העז איש לבשר על כך לעם, עד שבר קפרא עשה זאת. בשעת פטירתו אמר רבי לבניו כי יבואו אליו והנחה אותם כיצד יתנהגו בעתיד:
"היזהרו בכבוד אמכם. נר יהא דלוק במקומו. שולחן יהא ערוך במקומו. מיטה תהא מוצעת במקומה".
קבר רבי יהודה הנשיא נמצא כנראה בבית שערים אשר בעמק יזרעאל, מקום שאליו העביר את המרכז הנשיאותי ואת מושב הסנהדרין בשלהי ימיו. ישנן מסורות המציינות את קברו בציפורי.
מאמרותיו: הרבה תורה למדתי מרבותיי ומחבריי יותר מהם ומתלמידיי יותר מכולם .