רבן גמליאל בן רבי יהודה הנשיא
רבן גמליאל ברבי (= בנו של רבי - יהודה הנשיא ) , נקרא גם רבן גמליאל השלישי) - נשיא הסנהדרין בין השנים (200-220), מחכמי 'דור המעבר' שבין התנאים לאמוראים
מועד פטירתו של אביו, רבי יהודה הנשיא, אינו ודאי, והדעה המקובלת מתארכת את מותו לשנת 220 לספ'. מאז תיפקד בנו, רבן גמליאל, כנשיא הסנהדרין.
המוקד הגאוגרפי של פעילותו היה בגליל, במשולש של טבריה-בית־שערים-ציפורי.
מערכת הקשרים בין הנשיאות של תקופת רבי יהודה הנשיא לבין השלטונות הרומיים התפוגגה בימי יורשו, רבן גמליאל ברבי.
הנשיא התריע מפני התקרבות יתירה לשלטונות הרומיים, בין השאר באמירה "הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם, אלא לצורך עצמן" (משנת אבות ב' ג'). הוא ביטא מגמה של זהירות וחשדנות כלפי הרשויות. רבן גמליאל ברבי חזר בכך על העמדה של קבוצת חכמים בסנהדרין, בסמוך למרד בן כוסבה, שמעשי הרומאים אינם פרגמטיים גרידא, אלא נצלניים ואנוכיים.
עוד בימי הבית השני הייתה מקובלת הורשת תפקיד הנשיאות מאב לבן, מה שהעניק לבית זה עוצמה כמעט מקודשת. עד ימי בן כוסבה (בר כוכבא) תיפקדה בראש הסנהדרין משפחת הלל הזקן, ולאחר שוך המרד השני חזרה זו והנהיגה את הסנהדרין.
רבן גמליאל ברבי נפטר סמוך לתקופת המעבר בין השלטון הסוורי לראשית האנרכיה, היינו ב-235 לספ' לערך.