חזל
חז"ל
חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרונם לברכה) הוא כינוי למנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חז"ל נחלקים לקבוצות אחדות, על-פי תקופתם והיצירה העיקרית בתקופה זו:
- סופרים: השם מקובל לכל החכמים עוד מלפני עזרא הסופר ועד תקופת הזוגות, לרבות אנשי כנסת הגדולה. תקופה זו משתרעת ממתן תורה, להלכה, ועד שמעון הצדיק כולל. ברם, אנחנו יכולים לתעד את פעילותם באופן משמעותי רק לאחר הופעת עזרא הסופר.
- זוגות: חמישה זוגות של תנאים מדורות עוקבים, שחיו במשך תקופה של כמאה שנים באמצע תקופת בית שני.
- תנאים: חכמי המשנה, חיו בארץ ישראל עד שנת 220 לספירה, ובנוסף למשנה נשמרו דבריהם במדרשי הלכה. עם התנאים הבולטים נמנים הלל הזקן, רבי עקיבא, רבי יהודה הנשיא (רבי).
- אמוראים: חכמי התלמוד, שפעלו בתקופה שמתום חתימת המשנה ועד לחתימת התלמוד (משנת 220 עד שנת 500). האמוראים פעלו בשני מרכזים: בארץ ישראל ובבבל. בנוסף לתלמודים (בבלי וירושלמי) נשמרו דבריהם במדרשי אגדה, כגון "מדרש רבה".
- סבוראים: חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתחילת תקופת הגאונים (סוף המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).