סנהדרין

סנהדרין

סנהדרין, בית הדין הגדול, הסמכות השיפוטית והפוליטית הגבוהה בארץ ישראל בתקופת בית המקדש ולאחר חורבנו. מקור השם יווני ופירושו מועצה או התוועדות. על פי המקורות התלמודיים פעלו שתי מסגרות של סנהדרין: הגדולה - בת 71 דיינים, שישבו בלשכת הגזית שבמקדש ("סנהדרין גדולה"); ובתי דין של 23 דיינים, שישבו בערי השדה ("סנהדרין קטנה").