רחל

רחל

בת כלבא שבוע, הייתה אשתו של התנא רבי עקיבא. חייתה בסוף תקופת בית שני. בדרומה של העיר טבריה.

הייתה רעייתו של רבי עקיבא, הניעתו ללמוד ובזכותה הפך לתלמיד חכם. זאת תוך ויתור מצידה על ירושת אביה, על יוקרה וסטטוס, וכן על חיי נישואין נורמטיביים.

...ראתה בתו, של כלבא שבוע שהיה צנוע ומעולה אמרה לו, לרבי עקיבא, אם אתקדש לך תלך לבית המדרש?, אמר לה כן ,שמע אביה, הוציאה מביתו והדירה הנאה מנכסיו...

...בחורף היו ישנים במחסן תבן, היה מוציא לו התבן משערותיה, אמר לה אם היה לי כסף הייתי נותן לך בראשך ירושלים של זהב...

...חזר רבי עקיבה ועשרים וארבעה אלפי זוגות תלמידים עמו... יצאו כל העם לקבל פניו ואף היא, אשתו, עמדה לצאת לקבלו, באה להיראות לפניו והיו דוחים אותה החכמים. אמר ר' עקיבא לחכמים הניחו לה שתורתי שלי ושלכם שלה הוא.

ע"פ שני מקורות דומים לסיפור על רחל ועקיבא אנו יכולים ללמוד על תכונותיה ואופייה של רחל:

החלטתה של רחל לשלוח את בעלה ללמוד בבית המדרש, ולממש עצמה דרך בעלה, היא החלטתה החופשית ואין לראותה בשל כך כפסיבית; שכן ראינו שהתגלו בה תכונות הפוכות מאלו.

רחל מנווטת את חייה ביוזמה, בעצמאות, ובעמידה עיקשת על עקרונותיה. רחל היא היוזמת את נישואיה למורת רוח אביה תוך כדי ויתורה על רכושו. רחל היא שמתנה את נישואיה לר' עקיבא בהליכתו לבית המדרש והיא הנושאת בעול לבדה בעקשנות בלתי נלאית. כמו כן רחל מצטיירת גם כבעלת שכל וכושר אבחנה, כאשר היא עומדת על הפוטנציאל הטמון בעקיבא עוד בהיותו רועה צאן אביה.

סמוך לבית הקברות העירוני בטבריה, שוכן מבנה המיוחס למקום קבורתה.