כדור הארץ בחלל

במסע לימודי זה נבדוק את הקשר בין התופעות שחוזרות על עצמן לבין קביעת זמן

כגון: יממה, חודש ושנה.

שנה חלפה , שנה באה

העם היהודי קבע שראש השנה שלו יחול מידי שנה ביום א' בתשרי

עמים אחרים קבעו את ראש השנה שלהם במועד אחר

כל תאריך שרוצים לציין מידי שנה, יכול לשמש כנקודת הזינוק והסיום של מסלול ההקפה של כדור הארץ מסביב לשמש

לדוגמה: "ראש השנה" לעצמאות מדינת ישראל חל ביום ה' באייר

סביב עצמו- פעם יום ופעם לילה

קומו והסתובבו לאט סביב עצמכם פעמים אחדות

התחילו את הסיבוב עם הפנים לעבר החלון

שימו לב! בזמן הסיבוב פונה אל החלון כל פעם צד אחר של גופכם

פעם הפנים, פעם הגב ופעם הצד

גם כדור-הארץ מסתובב סביב עצמו

משך הזמן שכדור-הארץ מסתובב סביב עצמו סיבוב אחד שלם נקרא "יממה"= יום ולילה

"אין ראיית הירח מסורה לכל אדם, אלא לבית דין הדבר מסור"

"עד שיקדשוהו בית דין ויקבעו אותו היום לראש חודש-הוא שיהיה ראש חודש

(רמב"ם. קידוש החודש פרק ראשון הלכה ה)

חודש

הירח משלים הקפה אחת מסביב לכדור-הארץ, כעבור עשרים ותשע וחצי יממות בקירוב

"זמן הקפה אחת של הירח את כדור-הארץ נקרא "חודש

בתורה קוראים לחודש גם ירח

המלה ירח באה מן המלה ירח

מטלת צפיה בירח

כדי לגלות את הקשר בין החודש העברי לבין הירח צפו חודש ימים במראה הירח.

תחילת הצפייה בירח מראש חודש עברי ועד סופו א-ל

צפו בירח מידי ערב וציירו את הצורה שראיתם במקום המתאים בטבלה כבדוגמה מטה

(הקפידו על ציור הכיוון הנכון של הירח)

העתיקו טבלה דומה למחברתכם ושתהיה לכם פעילות מהנה.

לוח שנה ירחי

לוח השנה הירחי מבוסס על השנה הירחית

לוח השנה העברי ולוח השנה המוסלמי מבוססים על השנה הירחית

לוח השנה הירחי הוא פרק הזמן שבו מקיף הירח את כדור הארץ הקפה אחת

בשנה ירחית יש 354 יממות (29.5X12=354)

בראשית כל חודש מופיע הירח לשעה קלה בצד מערב בצורת חרמש דק

ומידי ערב גדלה צורת הירח ומתארך זמן הופעתו

עד שבמחצית החודש מופיע הירח בצד מזרח למשך כל הלילה

מאמצע החודש והלאה מאחר הירח להופיע וצורתו הולכת ונפגמת

עד שבסוף החודש הירח נעלם לגמרי

"משום כך אנו קוראים להופעת הירח בתחילת החודש "מולד

כי לנו בני האדם נראה הירח כמו נולד מחדש בראשית כל חודש

סיבוב הירח מסביב לכדור הארץ נמשך עשרים ותשע וחצי יממות בערך

ולפרק זמן זה, ממולד אחד של הירח למולד שני, קוראים "חודש" מלשון חדש, או "ירח" מלשון ירח

כיון שלא מתאים להתחיל חודש חדש באמצע היום, קבעו מסדרי הלוח העברי שני סוגי חודשים

"חודש בין 30 יממות, הנקרא "חודש מלא", וחודש בין 29 יממות הנקרא "חודש חסר

במשך השנה העברית יש שישה חודשים מלאים ושישה חודשים חסרים

• לוח השנה העברי הוא לוח משולב

לוח השנה העברי מבוסס הן על השנה הירחית והן על השנה השמשית

כאשר השנה הירחית מותאמת גם לשנה השמשית

אחת לשנתיים- שלוש מוסיפים לשנה חודש נוסף הוא חודש אדר

כדי לסגור את הפער של 11 יממות שנוצר בין השנה השמשית לשנה הירחית (11=365-354)

שנה כזו, שיש בה "אדר א" ו "אדר ב" נקראת שנה מעוברת

'החודש הנוסף הוא אדר א

כך מאפשר לנו הלוח העברי לחוג חגים ואירועים תמיד באותה עונה מידי שנה

.לדוגמה: חג הפסח חל תמיד באביב, חג השבועות חל בזמן הקציר וחג הסוכות הוא "חג האסיף

על פי הלוח העברי, שנה חדשה מתחילה ביום – א' בתשרי ומסתיימת ביום- כ"ט באלול

קישורים מומלצים

מערכת השמש:כוכב הלכת צדק וההיסטוריה של מאדים

השמש - בריינפופ

מסע בין כוכבים

מצפה הכוכבים-ברקת מכבים

הסבר על עונות השנה באתר ברקת

כדור הארץ-ויקיפדיה

השמש- ויקיפדיה

הירח-ויקיפדיה

סרטון על הירח עם תום ומובי

כדור הארץ במסלולו

מופעי הירח-סרטון ביו טיוב

הירח ומופעיו

קבצים מצורפים:

כדי לפתוח את הדף הקלידו על הריבוע העליון בקובץ המצורף.