התופעות בסתיו

החצב, החילזון , הנחליאלי

החצב

גיאופיט בעל בצל גדול מאוד ממשפחת השושניים

השם העברי חצב מעיד על הבצל ה"חוצב" את מקומו בין הסלעים, והתפרחות ה"חוצבות" את דרכן בקרקע היבשה

החצב מבשר את בוא הסתיו

החצב פורח כאשר הימים מתקצרים, וכבר בסוף אוגוסט אפשר לראות את שרביטי הפריחה בוקעים מהקרקע היבשה ופורחים

החצב פורח בסתיו , חודשים אוגוסט-אוקטובר, עונה שבה התחרות על החרקים קטנה, ומפיץ את זרעיו בסוף הסתיו

מיד עם בוא הגשמים נובטים הזרעים, וכך זמן החשיפה של הזרעים לטריפה קטן יחסית

החצב נפוץ מאד בכל חלקי הארץ וגם במדבריות

לחצב בצל ענק, האוגר חומרי מזון שנוצרו בשנה הקודמת; אך לא פחות חשוב – הבצל אוגר מים

עמוד הפריחה של החצב יוצא לפני הופעת העלים

החצב מרשים בגובהו (2-1.3 מ') ונושא עליו 300-100 פרחים כוכביים לבנים שקוטרם כ-1 ס"מ

כל פרח פורח יום אחד, ובכל יום נפתחת קבוצת פרחים מעל זו של היום הקודם

העלים מוארכים ויוצאים מאוחר יותר – בסוף הסתיו ובחורף, נובלים בסופו וממלאים במזון את הגלדים של הבצל

אזורי פריחה

חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה והשרון, מישור החוף וגוש דן

ים המלח ומדבר יהודה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון, הנגב הצפוני, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת ומדרונות השומרון המזרחי

בצל החצב

הבצל אינו רק איבר אגירה למים ומזון אלא גם איבר רבייה: מעבר לרבייה המינית (פרחים-פירות-זרעים)

מייצר הבצל ניצנים הגדלים בתוכו וגורמים לחלוקתו. כך מבצל יחיד נוצר גוש של בצלים זהים מבחינה גנטית, הפורחים יפה ביחד.

הבצל כמרפא

בצל החצב שימש למרפא כבר בימי קדם, וכיום מפיקים מבצל החצב חומרים, המשפיעים על פעילות הלב, וגורמים לעירנות