בספר בראשית פרק נ' מסופר על מותו של יעקב ועל מסע ההלוויה לארץ-כנען, כדי לקברו עם אבותיו. מסע ההלוויה התעכב בגורן-האטד אשר בעבר-הירדן לטקסי אבל למשך שבעה ימים, ואילו הכנענים יושבי הארץ זיהו את בני-ישראל כמצרים וכינו את גורן-האטד בשם "אבל (אלף קמוצה) מצרים אשר בעבר הירדן". עבר-הירדן, סתם כך, מקובל שהוא בעבר-הירדן המזרחי. אולם לפעמים המצב הפוך, כך למשל בדברים יא' ל' "עבר הירדן" סתם פירושו עבר-הירדן המערבי. אולם גם אם הכוונה לעבר-הירדן המערבי, הרי שמסע ההלוויה הוא מאד לא הגיוני אם מניחים שהוא התנהל ממצרים של הדלתה לארץ כנען. ואכן, בין כל ההצעות לזיהוי גורן-האטד אין אפילו אחת פשוטה וללא התחכמויות.
אם נניח שמסע ההלוויה נע לא מאזורי הדלתה לכנען, אלא מבית-שאן וסביבתה לחברון, הרי שכל הקשיים מסולקים וניתן להבין את הפרשה ללא כל קושי. אין זה משנה כלל באם מת יעקב ממערב או ממזרח לירדן, וכן גם מקומו של גורן-האטד. נניח, לשם דוגמה, שיעקב מת בבית-שאן ממערב לירדן, ואילו גורן-האטד היה מרכז פולחני לטקסים דתיים, חגים או טקסי אבל, ומקומו היה ממזרח לירדן (וראה דיון על ארץ-רעמסס להלן). במקרה זה, נע תחילה מסע ההלוויה לגורן-האטד, כלומר האריך את הדרך כי כך היה מקובל בטקסי הלוויה. גם העובדה שהכנענים מזהים את העברים כמצרים מסייעת להצעה זו שלפיה, המצרים, העברים והכנענים חיו באזור מחיה מצומצם והעברים הוכרו כמצרים בשל קשריהם עמם. הכינוי "אבל" (בקמץ) מציין, כנראה, אזור מושקה (בדרך כלל ליד נחל), ולכן אסכם ואציע שמקום גורן-האטד הוא במרחק לא גדול מבית-שאן, ליד אחד הנחלים הזורמים לירדן (היבוק בעדיפות).
נניח הנחה יותר קיצונית ולפיה היה כינויו של גורן-האטד בפי הכנענים אבל-מצרים תמיד, ולא רק בהקשר לאבלם של בני-ישראל. זאת בדומה לכינויו של הר-החרמון, בפי העברים, הר-שריון בפי הצדונים, ושניר בפי האמורים (דב' ג' ח'-ט'), וכן גם בלע שנקראה גם צוער ובית-אל שנקראה גם לוז, וכן גם שמו השני של גלעד שהיה "יגר שהדותא" (ברא' לא' מז'), ואולי גם רפידים וקדש-ברנע, וירדן וים-סוף הם לפי הצעת עבודה זו שמות שונים של אותו מקום. כלומר יש לנו פה מילון מונחים גיאוגרפי שלפיו הייתה גורן-האטד בעבר-הירדן וב"מצרים" בעת ובעונה אחת. מצב כזה אפשרי, רק אם מניחים שבבקעת-הירדן היה חבל ארץ שנחשב כ"מצרים" בעיני הכנענים, ולפי סימנים נוספים מדובר בצפון בקעת-הירדן. (וראה הדיון על "פי-החירות", אשר השקתה שטח חקלאי, שאפשר שזהו אבל-מצרים/גורן-האטד).
הסבר אחר למקומה של גורן האתד מתבסס על ההנחה הבסיסית שיעקב חי מת וניקבר באותו המקום, ומכאן נובע שגורן האתד נמצאה ב"אחוזה שנתנה לו ע"י פרעה וכבר אמרנו שמקומה בעמק היבוק. גם המלה "אחוזה" נראה ששימשה לתיאור נחלות רק ממזרח לירדן.