הפרשה - כליה ושתן

הם יונקים טרופיים הניזונים מדם של יונקים אחרים כמו בקר ( vampire bat, בנשיונל ג'אוגרפיק) . העטלף נוחת על קורבנו התמים ובדרך כלל הישֵן, נושך את דרכו לוריד ושותה דם – נוזל עשיר בחלבונים. עליו להזדרז לפני שקורבנו מתעורר ומנער אותו מעליו. כדי להגדיל ככל האפשר את נפח הדם שהוא יכול לעכל בזמן קצר, הוא מיד מסלק את המים ממזונו ויוצר שתן מאד מהול. הזרזיף החמים על צווארו של הקורבן אינו דם!

לאחר שמסתיימת הארוחה, עליו להפסיק את איבוד המים המהיר. עכשיו העטלף הערפד מעכל חלבון וצריך להפריש כמויות גדולות של תוצרי פירוק של חלבונים – אלו הם חומרים עתירי חנקן. תוך דקות, מערכת ההפרשה של עטלף הערפד משנה את התוכנית מייצור מוגבר של שתן מהול לייצור כמות קטנה של שתן מאד מרוכז.

למעשה עטלף הערפד מחליף מהיר מפיזיולוגיית הפרשה האופיינית ליונק בסביבה של מים מתוקים (כמויות גדולות של שתן מהול) לפיזיולוגיית הפרשה האופיינית ליונק החי במדבר (כמויות קטנות של שתן מרוכז)

Sadava et al., Life – the science of biology. Chapter 51

תמונה: עטלף ערפד ניזון מחזיר

(מוזיאון הטבע בווינה, וויקיפדיה)

כיצד בעלי חיים מתמודדים עם הצורך לאזן את כמויות המים והמלח בגופם

ולהפריש את הפסולת באופן המתאים אותם לסביבות חיים שונות?

איך לשמור על הכליות שלך?