בחלק זה ענה על שתי שאלות מבין השאלות 1-2 ,על פי ההנחיות שלהלן .

ענה על שאלות 1-2 – שאלות חובה .

כל השאלות בחלק הזה מתייחסות לקטע שלפניך .

בנובמבר 2017 החליט נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין שלא להעניק חנינה לחייל אלאור אזריה אשר הורשע בהריגת מחבל. פרשת אלאור אזריה ,העמדתו לדין ,הרשעתו ואי מתן החנינה על ידי הנשיא סוקרה בהרחבה ובהבלטה על ידי אמצעי התקשורת השונים ,והאירוע עורר דיון חריף במערכת הפוליטית ובקרב הציבור בישראל .

ההודעה על דחיית בקשת החנינה של אלאור אזריה גררה תגובות רבות של גולשים ברשתות החברתיות . חלק מהגולשים הביעו הסכמה עם החלטת הנשיא ,וציינו את היושרה המקצועית שלו ואת עמידתו האיתנה מול לחצים . אחד הגולשים כתב :"כל הכבוד לנשיא. ערכי צה"ל והדמוקרטיה אינם למכירה ." לעומת זאת ,גולשים אחרים גינו את ההחלטה בחריפות ,וטענו כי היא שגויה . היו ביניהם אף כאלה שתקפו וקיללו את הנשיא . אחת הגולשות כתבה :"איך נפלו גיבורים , אני מתביישת בנשיא." חלק מן המגיבים כינו אותו "בוגד" וכתבו :"אתה לא הנשיא שלי". בתגובה לביקורות הללו ,אמר ראש הממשלה מר בנימין נתניהו בפתח ישיבת חברי הכנסת של הליכוד :"בדמוקרטיה מותר לבקר כל אחד ,מי כמוני יודע זאת . אבל הבקשה שלי היא שהביקורת תיעשה בצורה מכובדת ...ביקורת עניינית – היא לא רק מותרת ,היא הכרחית . זאת נשמת אפה של הדמוקרטיה .

(מעובד מתוך עיתון "הארץ" 19.11.17)

ענה על השאלות 1 ו2 – שאלות חובה ( לכול שאלה -25 נק')

שאלה 1 – שאלת חובה

א. הסבר את המושג חופש הביטוי ואת חשיבותו למדינה דמוקרטית . פרט שתיים מארבע ההצדקות לחופש הביטוי ,והבא דוגמאות מן הקטע להצדקות אלה .

ב. הינך משמש בתפקיד עורך של אתר חדשות באינטרנט . מגיעים לידך טוקבקים שנכתבו בקשר להחלטת הנשיא שלא לחון את אלאור אזריה ,ובהם מילות גנאי וקללות .

אתה מתלבט האם לפרסם טוקבקים אלה או לא . מהי הדילמה שלך ? בתשובתך הצג את שני הערכים המתנגשים ,והשתמש במושגים האלה : הגבלות על חופש הביטוי ,שוק דעות פתוח ,קהל פעיל ,אלימות ובריונות ברשת .

ג. הסבר מה תהיה הכרעתך בדילמה זו . נמק את תשובתך .

שאלות לבחינה

שאלות לבגרות

1. קראו את הקטע שלפניכם וענו על סעיפי השאלה.

לא מעט גבות הורמו בסוף השבוע האחרון, כאשר פרסומת חדשה של "בזק" עלתה לשידור. בפרסומת מככבים הפרזנטור גידי גוב, ולצדו גיא לרר, מגיש "צינור לילה" ועובד חברת החדשות של ערוץ 10. לרר אמנם אינו עיתונאי או פרשן קבוע בחדשות, אך מלבד תוכניתו היומית, שגם היא נוגעת בעניינים חדשותיים ואקטואליים, הוא מופיע גם במגזין המשודר בשבת, במהדורת החדשות של השעה 19:00 ואף בתוכניות האקטואליה של הערוץ. גורמים בענף התקשורת הביעו כעס רב על החלטתו של לרר להשתתף בפרסומת. "זה נוגד את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות. זו שערורייה, שלא לומר זילות," מסר איש תקשורת בכיר. השאלה העיקרית העולה מן הפרסומת החדשה היא כיצד יכול כעת לרר לדווח על החברה שהוא מפרסם, אם תתגלה אצלה תקלה או לחילופין היא תשיק מוצר חדש. מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "הדבר לא הובא לידיעתנו בטרם עלתה הפרסומת לשידור. הנושא נמצא בבדיקה". (ynet)

א. הסבירו את שלושת הערכים המקצועיים של עבודת העיתונאי. איזה ערך מקצועי של העיתונאי בא לידי ביטוי במקרה שלפניכם? נמקו את תשובתכם.

ב. הסבירו מהי הפרה עיתונאית. על איזו הפרה עיתונאית עלול גיא לרר לעבור במקרה שלפניכם? נמקו את תשובתכם מהטקסט.

גיא לרר – אובייקטיביות, ניגוד עניינים:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4147662,00.html

קראו את הקטע שלפניכם וענו על סעיפי השאלה

עיתון האינטרנט ynet מדווח כי כתבת החדשות סיוון כהן הושעתה מתפקידה בעקבות פרשת "האגדה האורבנית"

במהדורת החדשות של ערוץ 10 חשפה הכתבת סיון כהן סיפור חטיפה של ילדה ישראלית שהתרחש בדיסניוורלד, אך מתברר כי מדובר באגדה אורבנית – אירוע שלא היה ולא נברא. לאורך היום הגיעו מיילים אדומים למערכת ynet שהביעו אף הם תמיהה על אמינות הסיפור. בעקבות כך, ולאחר שמערכות תקשורת נוספות ציטטו גם הן את הסיפור שהובא בערוץ 10, הוחלט במערכת חדשות 10 לפתוח בבדיקה. בתגובת מערכת החדשות נאמר כי הטעות נובעת מהמקור. כהן הושעתה מתפקידה.

א. הסבירו מהי הפרה עיתונאית. על איזו הפרה עיתונאית עברה סיוון כהן

ב. מי הגורם שמעורב בזיהוי ההפרה העיתונאית במקרה שלפניכם ומהו תפקידו

ג. הסבירו את המושג חבות התקשורת. כיצד מושג זה בא לידי ביטוי במקרה שלפניכם

סיון כהן – דיוק, בדיקת עובדות.

http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/362/894.html

:קראו את הידיעה הבאה וענו על השאלות

תלמידי תיכון הושעו בגלל לייקים באינסטגרם ארבעה תלמידי תיכון אלבני בקליפורניה תובעים את בית הספר לאחר שהושעו משום שהגיבו לחשבון שצחק על תלמידות שחורות. הפרשה התפוצצה לפני כחודש וחצי, לאחר שתלמיד בבית הספר הראה לאחד המורים סמארטפון שלקח מתלמיד אחר. על מסך הטלפון היה פתוח חשבון אינסטגרם של אחד התלמידים, אליו העלה במשך חודשים תמונות של בנות קבוצת הכדורסל של בית הספר, שרובן שחורות, ושל המאמנת שלהן. לתמונות נוספו חבלי תלייה סביב צוואריהן של הבנות, וחלקן הושוו לתמונות של קופים.

בית הספר השעה מיד את כל התלמידים שהיו קשורים לחשבון – לא רק את התלמיד שהעלה את התמונות, אלא גם את כל מי שעשו לייק לתמונות או הגיבו להן. בסך הכול הושעו 12 תלמידים; והתלמיד שהעלה את התמונות סולק מבית הספר.

א. ציינו והסבירו שלושה ערכים המתנגשים עם חופש הביטוי.

ב. איזה ערך או ערכים התנגשו עם חופש הביטוי בידיעה זו? נמקו תשובתכם מהטקסט.

דף עבודה- חופש הביטוי והערכים המתנגשים

קראו את המקרים הבאים והחליטו האם לגיטימי (ראוי) לפרסם את המידע או לא

מקרה 1:

חייל צה"ל פרסם סטטוס בחשבון הפייסבוק שלו: "בעוד כמה שעות נכנסים בהם... עזה, הנה אני בא!"

האם פרסום סטטוס זה לגיטימי? כן / לא הציגו את עמדתכם_

מקרה 2:

באתרי אינטרנט שמסקרים ידוענים פורסמו שמועות כי שחקנית מוכרת ניסתה להתאבד וקפצה מהקומה הרביעית בביתה. לאחר מספר ימים התברר שמדובר בשחקנית לוסי דובינצ'יק.

האם לגיטימי (ראוי) לפרסם שמועות על ניסיון התאבדות של שחקנית מוכרת? כן / לא הציגו את עמדתכם

מקרה 3:

תלמידים בחטיבת ביניים במרכז הארץ מצאו את הטלפון הנייד של מורתם והפיצו תמונות אינטימיות ופרטיות שלה בכל בית הספר.

האם הפצת תמונות המורה לגיטימית? כן / לא הציגו את עמדתכם ביטוי

זכות יסוד של האדם במדינה דמוקרטית להביע את דעתו ולפרסם מידע בכתב, בקול ובתמונה. כך הוא משתתף ב"שוק הדעות" (ריבוי והחלפת דעות) שחיוני לקיומה של הדמוקרטי

חופש הביטוי אפשרי ומתקיים כל עוד אינו מתנגש עם אחד הערכים הבאים: שם טוב, פרטיות וביטחון המדינה כאשר חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת פוגעים בערכים אלה, יש מקום להגביל את חופש הביטוי

הזכות לשם טוב

הזכות לפרטיות

ביטחון המדינה

התפיסה הרעיונית שעומדת בבסיס חופש הביטוי

שאלה 1

מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"

נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב. מדברי המועצה:

בבוקר יום ראשון, ה-23 ביולי, הגיעו צלם ״הארץ״ אמיל סלמן וכתב ״הארץ״ יותם ברגר לאזור שער האריות בעיר העתיקה בירושלים. בכניסה לרחוב מעלה שער האריות – מרחק כמה מאות מטרים מהשער עצמו – התגבשה עמדת עיתונאים. השוטרים שהוצבו בסמוך להם הודיעו כי אסורה כניסת עיתונאים דרך שער האריות לעיר העתיקה וכי עיתונאים מורשים לעבוד אך ורק מהעמדה המדוברת. העמדה הייתה למעשה מדרכה, שבינה ובין מוקד ההתרחשות בשער האריות מפריד למעלה מחצי קילומטר. לאזרחים שאינם עיתונאים הייתה גישה חופשית לאזור.

לאחר דין ודברים התאפשר לצוות לעלות לשער, אולם לאחר כחצי שעה נדרש הצוות לעזוב את המקום. כשכתב "הארץ" יותם ברגר טען בפני השוטרים כי אין בסמכותם לגרש מהמקום עיתונאי שממלא את תפקידו, הם גררו אותו החוצה באלימות תוך שהם מעקמים את ידו.

יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה ש"הארץ" נתקל בפרקטיקה של הרחקת עיתונאים מהאזור, בעוד הוא פתוח לאזרחים שאינם עיתונאים. כך, בשבוע שעבר נמנעה מצלם "הארץ" אוליבייה פיטוסי, גישה לאזור הבידוק בשער האריות. המועצה מתייצבת מאחורי בקשת עורך "הארץ" וכלי תקשורת בישראל שלא להצר את צעדיהם של עיתונאים, על אחת כמה וכמה כשהדבר נעשה באופן אלים ובמיוחד כשהמתחם שנסגר לסיקור, פתוח לכלל הציבור.

מן הראוי להבהיר למשטרת מחוז ירושלים כי תפקידו של העיתונאי מחייב חופש תנועה ונוכחות במוקדי האירועים. משטרה במדינה דמוקרטית מחויבת לשמור ככל הניתן על חופש זה (אתר מועצת העיתונות, http://www.moaza.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1911560)

1. מהי מועצת העיתונות? תארו את מטרותיה ואת תפקידיה. האם מועצת העיתונות ממלאת את תפקידה עפ"י הפתיח? נמקו והדגימו מהפתיח (25 נק').
2. מהו חופש הביטוי? ומהי זכות הציבור לדעת? הסבירו כיצד מושגים אלה באים לידי ביטוי בקטע המצורף. הדגימו מהפתיח (25 נק').

שאלה 2

שר הבריאות יעקב ליצמן תקף הערב (רביעי) את העיתון "כלכליסט" זאת בעקבות כותרת שהופיעה הבוקר על שער העיתון ועסקה בפתרון של ליצמן לסוגיית הביטוח הסיעודי.

בכנס עמותת 'מהיום' לאורח חיים בריא אמר הערב ליצמן: "הופתעתי הבוקר לראות כותרת ענק בכלכליסט; האינטרס החרדי של ליצמן ברפורמת הסיעוד, לדאוג לחרדים שלא משלמים מיסים".

"זו בושה וחרפה ושקר גס. פייק ניוז של ממש. לומר שאני מקדם רפורמה לאומית חברתית כדי לדאוג לחרדים זה שיא החוצפה" אמר ליצמן.

בכתבה שפורסמה בכלכליסט נאמר: "יש בהצעה של ליצמן כמה חורים מדאיגים. למשל, כוונתו להפעיל אותה באמצעות הביטוח הלאומי. רק בתחילת השנה הצהיר המוסד כי בעוד 28 שנה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לתשלום קצבאות. אין שום הבטחה שבעוד כמה שנים יצליח המוסד לעמוד בתשלום הקצבאות הקיימות, בטח שלא בקצבאות סיעוד נוספות".

"בנוסף" נאמר, "מימון קצבת סיעוד בסיסית דרך העלאת מס הבריאות פירושה שרק משלמי המסים, הידיים העובדות, יממנו את הסיעוד של כלל האוכלוסיה. כאן נכנס האינטרס של ליצמן, אחד ממנהיגי הציבור החרדי. ליצמן, שמייצג אוכלוסיה שחלקים נכבדים ממנה משלם מסים באופן חלקי, מצפה שאלו שמשלמים את המס הזה ישלמו עוד יותר כדי לממן את אלו שלא. בנוסף, גם מעלימי מס יהנו מהפתרון שמציע ליצמן ללא עלות, על חשבון הציבור העובד".

(1.11.2017 כיכר השבת, http://www.kikar.co.il/254786.html)

1. מהו פייק ניוז? מדוע טוען ליצמן שהכתבה בכלכליסט היא פייק ניוז? הסבירו והדגימו מהפתיח. (25 נק').
2. הסבירו שניים מתוך שלושת הערכים המרכזיים של העיתונאים. הסבירו האם כותב הכתבה הקפיד על ערכים אלה. הדגימו מהפתיח (25 נק').

*חופש הביטוי: זכות הציבור לדעת מול הזכות לפרטיות-

יאיר נתניהו/מסרון בין החוקר לשופטת. הקלטת יאיר נתניהו/ צילום התכתבות החוקר והשופטת האם זו פגיעה בפרטיות או עיניין

לציבור וזכות הציבור לדעת?

*חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב הוצאת לשון הרע-

הדס שטייף מול זהבי העיתונאית מגיבה לתביעת הדיבה של שדרן הרדיו ומצהירה: "אף אחד לא יפחיד אותי, לא בתביעות לשון הרע, ולא באיומים", לדבריה: "הכל מתויק, מוקלט ומעוגן"; מעריב - שטייף לזהבי:"יש מעל 10 תלונות, אחת מבת 17 שניסית לפתות" לכתבה

*זכות הציבור לדעת מול החשש לפגיעה בחייו של אדם -

פרסום התחקיר על בועז ארד , האם היה צריך לפרסם את התחקיר על בועז ארד מורה שקיים לכאורה מערכות יחסים

אינטימיות עם תלמידות תוך הבטחתו שהוא יתאבד אם הפרשה תפורסם ?

*חופש הביטוי מול פגיעה ברגשות הציבור-

פרסום קריקטורה של מוחמד "שרלי הבדו";

סיקור הטבח ב"שרלי הבדו" והתגובות לו הציבו בפני עיתונים בעולם התלבטות עקרונית:סיקור הטבח ב"שרלי הבדו"; והתגובות לו הציבו בפני עיתונים בעולם התלבטות עקרונית: האם לפרסם את הקריקטורות הלועגות למייסד האסלאם?

*חופש הביטוי מול בטחון המדינה

מקרה אורי בלאוו, מקרה הפצצת הכור בסוריה

1. החזקת המסמכים סודיים ע"י העיתונאי אורי בלאוו פגיעה בביטחון המדינה

2. לקיחת אחריות של ממשלת ישראל על הפצצת הכור הסורי 2012

"פסי־כו־לו־גית! בי. איי! אם. איי! זהו!", היא צורחת, ואלה כותרות המהדורות המוקדמות שעיתונאים, מגישים וחברים של שרה נתניהו משתכשכים בהן בחדווה משונה. האם "קפץ לה הפיוז", כמו שאבחן רפי רשף. כל אחד מן המשדרים שהקדישו דקות רבות מדי לסיפור הזה, עלתה השאלה, האם השידור לגיטימי: כל העיתונאים סברו שאכן כן, כל חבריה של נתניהו ועושי דבר החצר המלכותית מחו נמרצות.

אז למה לשדר, בעצם? בגלל הפער הבלתי נסבל בין הדימוי הממלכתי ששרה נתניהו מתאמצת כל כך לטפח לבין מה שמתגלה ברגע הפרטי הזה. מפני שבסביבת ראש הממשלה מתעקשים או נאלצים לכלול את הגברת בכל מסע מדיני לחו"ל כמעט ולהאדיר

את מפעלותיה בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה, ומנגד כבר ידוע שהתעמרה בעובדים,

ופורסם, גם ב"הארץ", שדרשה לעצמה מתנות בדמות תכשיטים ושמפניה ורודה…

בתגובה, שפורסמה בעמוד הפיסבוק של ראש הממשלה נטען: "הקלטת הסתר, שפורסמה היום בתקשורת, היא המשך מסע הציד הפרוע והאלים שמשתולל נגד משפחתי. מה 'התגלית הגדולה' שגילו הפעם? קלטת מלפני תשע שנים שאין בה כלום. האם יש אדם שאף פעם לא מתרגז ואומר כמה מלים שלא התכוון אליהן בעידנא דריתחא?"

שאלה 1 - שאלת חובה

דונו בדילמה העולה במוחו של עורך המהדורה בבואו להחליט האם לשדר את ההקלטה. בתשובתכם רשמו שני נימוקים לכל צד והתייחסו לשלושה מושגים הקשורים לזירת חבות התקשורת.

שאלה 2 – שאלת חובה

הסבירו את הרעיונות המרכזיים של תיאורית הבניית המציאות. הדגימו, עפ"י תיאוריה זו את השפעת הסיקור התקשורתי על סדר היום הציבורי והפוליטי.