● כפר גלובלי: אמצעי התקשורת האלקטרונים מאפשרים תקשורת בין אנשים ברחבי העולם וכך יוצרים "כפר גלובלי" בו כולם מחוברים. כל העולם נמצא על אותה רשת (למשל רשת האינטרנט) וכך הטכנולוגיה מבטלת את המרחק, הזמן והגבולות והופכת את העולם ל"כפר גלובלי" אחד.

● גלובליזציה: (גלובוס, כדור, מונח המשמש לציון כדור הארץ). תהליך שבאמצעותו מתקיים מעבר של סחורות, מידע ואנשים ממדינה למדינה ללא קושי. הגלובליזציה חוצה את גבולות מדינת הלאום. באמצעות התקשורת העולם הפך לכפר גלובאלי.

התפתחות הטכנולוגיה חושפת את כל תושבי מדינות העולם החופשי למגוון של תכנים המועברים באמצעי המדיה השונים, ובעיקר – הטלוויזיה והאינטרנט. קיימת חשיפה לתכנים רבים מסוגים שונים, מארצות שונות, בשפות שונות, ובעלי מסרים שונים. מכאן, קיימת הצפה של העולם בתרבות גלובאלית - האחדה של התרבות העולמית. תרבויות שונות רוכשות מאפיינים אחת מהשנייה, במגוון תחומים – למשל, התפשטות מותגים בתחום המזון וההלבשה. מוסיקה שנשמעת בכל העולם וכד'.

● לוקליזציה (מקומיות): יצירה מקומית. העיסוק בתכנים מקומיים הרלוונטיים רק לאוכלוסייה המקומית מבחינת: שפה, זהות, תרבות, מסורת, ערכים וכד'. לדוג': הסדרה "שבאבניקים".

● גלוקליזציה (ביות): תוצאה של הקונפליקט בין הגלובאלי ללוקאלי. מצד אחד האומות מאמצות תפיסות גלובאליות ובינלאומיות, אבל מצד שני הן רוצות לחזק את התרבות המקומית, לשמור על השפה, המסורת והזהות הלאומיות שלהן. שני הסוגים של גלוקאליזציה:

1) סיקור אירועים גלובאליים מזווית מקומית: למשל, אולימפיאדה הוא אירוע מדיה עולמי, אך בכל מדינה מתמקדים ומסקרים קודם כל את הספורטאים המקומיים. או, אם מסקרים אירוע שקרה בעולם, מנתחים אותו כיצד הוא משפיע על ישראל ("חיפוש הזווית הישראלית). המטרה היא לעורר עניין ומעורבות בקרב הצופים בבית ולהגדיל את מספרם.

2) פורמט עולמי, בין לאומי עם תכנים מקומיים: כאשר תכניות טלוויזיוניות עולמיות או ערוצים גלובליים מקבלים גרסה מקומית. מבנה התוכנית והרעיון הכללי הוא בין לאומי, אך המשתתפים, השפה, השיח, הדילמות ועוד, קשורים לתרבות הישראלית. למשל, הישרדות, האח הגדול, בייק אוף ישראל.

● תקשורת מסחרית:

כלי תקשורת שעיקר הכנסתם מגיע מפרסומות שהם משדרים/מפרסמים (כמו ערוצים 12, 13 ו- 10 בטלוויזיה, הרדיו האזורי, הערוצים היעודים כמו ערוץ 20 וכו') כלי תקשורת אלו מתבססים על נתוני הרייטינג על מנת לתמחר פרסומות ולכן עיקר דאגתם היא לשדר תכנים שיניבו רייטינג גבוה על מנת לשמור על מקור ההכנסה שלהם ועל רווחים כלכליים.

• קפיטליזם: לקפיטליזם תפקיד מרכזי בהפיכת העולם לכפר גלובלי. לפיכך חשוב לדון בכיתה בהיבטים הכלכליים של תעשיות המדיה בכלל ואמצעי התקשורת בפרט וביחסי הגומלין ביניהם.

דוגמה:

הכתבה: "הקרב על הכסף הגדול: למי שייכות הזכויות על פורמטים טלוויזיוניים?" (20.3.2013)

https://www.themarker.com/advertising/1.1971019

תקשורת ציבורית-

כלי תקשורת (רדיו או טלוויזיה) שאינם תלויים בפרסומות על מנת להתקיים (ועל כן לכאורה משוחררים מכבלי הרייטינג ומהצורך לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר ויכולים ליצור תכנים בעלי ערך חברתי ותרבותי). עיקר המימון שלהם מגיע מתקצוב ציבורי ועל כן הם אמורים להיות מחויבים לציבור. (לדוגמה ה BBC באנגליה, ערוץ 1 בישראל, קול ישראל ברדיו)

בשנת 2017 עברה האחריות על השידור הציבורי בישראל (לאחר תקופה ארוכה וסוערת) מרשות השידור לכאן-תאגיד השידור הישראלי