זירה 11 - עיתונות וספורט

תמצית הזירה

תעשיית הספורט היא תעשיית הפנאי הגדולה והפופולרית ביותר בעולם. הספורט הפך לאחת התופעות התרבותיות החשובות והמתפתחות ביותר בזמננו, ומוסדות הספורט צברו עוצמה פוליטית, כלכלית, חברתית ותרבותית משמעותית. לפיכך, העניין בספורט ובאופן שבו הוא מסוקר, כמושא למחקר, הולך וגדל בעשורים האחרונים. אירועי מדיה מתחום הספורט משמשים כזירה שבה באים לידי ביטוי מתחים אתניים, לאומיים, דתיים, מדיניים וכלכליים, אותם נכיר בזירה זו.

יש דוגמאות רבות ובולטות לכך, בין היתר המונדיאל, גביע העולם בכדורגל, שמצד אחד מאפשר ביטויים של גאווה לאומית בקרב הנבחרות המשתתפות, ומצד שני מעורר מתח בין אוהדים ממדינות שונות. כמו כן, קיום משחקי המונדיאל ביולי 2018 ברוסיה לווה בביקורת מצד מדינות רבות בשל קיומה של גזענות רבה בכדורגל ודיכוי קהילת הלהט"ב בחברה הרוסית.

הפוליטיקה נמצאת גם בהתמודדויות שונות של ישראל בתחרויות, כמו טורניר הג'ודו באבו דאבי, שבו נאסר על הספורטאים הישראלים להתחרות עם דגלי ישראל על חליפות הג'ודו. התמודדויות במקצועות ספורט מוצגות בתקשורת בנרטיב של משחקי ידידות או של מלחמות ועימות. המתחים הללו משתקפים גם במדורי הספורט בעיתונות, אשר משמשים במה מרכזית ופופולרית לדיון בתמות הנוגעות לשסעים בחברה. דווקא מפני שמדורי הספורט נחשבים למנותקים לכאורה מדיונים פוליטיים כי כל מה שמופיע בהם הוא כביכול "רק ספורט", הם מאפשרים הבנה עמוקה של תהליכים תרבותיים ופוליטיים המתקיימים בחברות שבתוכן הם פועלים.

הזירה תשלב דיון בספורט ובעיתונות הספורט, כחלק מבחינה תרבותית כוללת, ותעסוק בספורט כתופעה תרבותית. במהלך הדיון נראה כי השינויים שחלו בשנים האחרונות בסיקור הספורט עשויים ללמד אותנו על שינויים חברתיים ותרבותיים רחבים, למשל בתחום המגדר והזהות הלאומית.

הנרטיב המרכזי של הזירה

:אירוע ספורטיבי אינו נועד רק לשם בידור והנאה, אלא גם

מקדם ומשמר ערכים חברתיים ותרבותיים*

"המשחקים האולימפיים, המתקיימים אחת לארבע שנים, הם האירוע הגדול והנצפה ביותר בעולם כולו. המסר האולימפי – אחווה, אחדות, תרבות, ניצחון ושוויון. יישום וחוויית המשחקים הם הדרך הטובה ביותר להבנת משמעות המשחקים האולימפיים" הוועד האולימפי בישראל

מחזק רגשות לאומיים ותפיסות פוליטיות*

הצילום האייקוני של האצנים האמריקאים טומי סמית וג'ון קרלוס, אשר הניפו אגרוף עטוף בכפפה שחורה על הפודיום במשחקי מקסיקו 1968 לאות הזדהות עם מחאת האפרו-אמריקאים בארצות הברית

הסיקור התקשורתי של חטיפתם ורציחתם של 11 הספורטאים הישראלים במשחקי מינכן 1972 על ידי ארגון טרור תוך שימוש בזירה האולימפית להעלאת המודעות לבעיה הפלסטינית

בעל כוח כלכלי רב ככלי פרסום מותגים*

מבשלות בירה ויצרניות משקאות אלכוהוליים מזרימות כסף רב, מיליוני דולרים, בחסויות לטורנירים של ספורט, ארגוני ספורט, קבוצות ספורט וכדומה, בסתירה למסר הספורטיבי של "נפש בריאה בגוף בריא" וחשיבות התזונה הנכונה. כך הדבר גם לגבי קוקה קולה ומקדונלדס

בזירה זו, ניתוח יחסי הגומלין - והתלות - בין ענפי הספורט לבין התקשורת, בהיבט של משמעות חברתית, תרבותית וכלכלית יתבצע בכיתה באמצעות דיון על סוגיות כמו: שידור וצפיה במשחקי כדורגל בשבת, חיפצון נשים באמצעות זוויות צילום בתחרויות אתלטיקה, איוש תפקידים בתקשורת בתפיסה סטריאוטיפית מגדרית או פרסום ג'אנק-פוד, כמו גם אלכוהול בשידורי טורנירים הנצפים גם על ידי צעירים. חשיבות הזירה לתלמידים בפיתוח מחשבה ביקורתית כלפי אופן סיקור אירועי הספורט בתקשורת. הלומדים יבינו כי חווית הצפייה שלהם בשידורי ספורט, לא נועדה לספק רק צרכים בידוריים של הצופה, אלא משמשת כלי השפעה חברתי ומקור כלכלי רב לערוצי התקשורת המסחריים

מושגים מרכזיים

לאומיות: תופעה חברתית אידיאולוגית, גישה שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי. לגישה זו יש קשר הדוק למדינת הלאום, והשאיפה העליונה היא בדרך כלל קיומה של מדינה כהגשמתו של עקרון הזכות להגדרה עצמית.

הכחדה סימבולית: אחת הטכניקות הנפוצות להדרת קבוצות חלשות ממוקדי הכוח והשיח היא הכחדה סימבולית – ייצוג מצומצם, מעוות ושלילי של קבוצות מסוימות במדיה. מחיקת קיומה של אותה קבוצה כקבוצה בעלת זהות ייחודית הזכאית לשוויון. הייצוגים בתקשורת מסמלים את הקיים במציאות, ולהפך, היעדרה של קבוצה מהתקשורת משמעה הכחדתה מהמרחב הציבורי.

מגדר (GENDER): מתייחס למיון באמצעות כלי התרבות בין מה ש"גברי" למה ש"נשי". המושג מציין את ההיבטים התרבותיים, החברתיים והפסיכולוגיים שמבחינים בין גברים לנשים. מושג המגדר מתייחס לטבעה התרבותי של מערכת היחסים בין נשים לגברים, כלומר לא המין הביולוגי קובע את מעמדן של הנשים בחברה, אלא התרבות, תוך התייחסות לכמה מגבלות הנובעות מן המין. בנוסף, דבר זה משקף את מעמדם הדומיננטי של הגברים לאורך כל ההיסטוריה, ואת האופן שבו כפה המעמד הזה דרגות חופש על מעמד הנשים. הרבה מהתכונות המיוחסות לנשים אינן אלא הדבקה מכוונת שנועדה לפקח עליהן ולמנוע מהן השתתפות בערכאות המרכזיות של החברה ובהחלטותיה (גלילי, לידור ובן פורת, 2009).

מין (SEX): מושג המתייחס לתכונות הביולוגיות המבחינות בין נקבות לזכרים, להבדלים הנראים לעין, במיוחד באיברי המין והרבייה. המושג מין מתייחס גם להבדלים נוספים, כמו מבנה הגוף, פיזיולוגיה, כוח ושרירים, יכולת אירובית וכו'. הבדלים אלו יכולים להסביר את היתרונות שיש לגברים בענפי ספורט שונים – ריצה קפיצה וכו'

גישת השימושים והסיפוקים: צרכני התקשורת הם קהל פעיל שמנסה לספק צרכים פסיכו-חברתיים באמצעות חשיפה סלקטיבית לאמצעי תקשורת ההמונים ותוכניהם. הגישה מבוססת על התיאוריה המבנית-תפקודית. כל אמצעי תקשורת מתמחה בסיפוק סוגים מסוימים של צרכים. להרחבה: תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית 1970-1990: כ"ץ וגורביץ. (האוניברסיטה הפתוחה 2000).

אירוע מדיה: שידורים חיים של אירועים גדולים, שהופכים המוני פרטים אינדיווידואליים השייכים לרבדים שונים לקהילה אחת ומרתקים אותם לשידור עצמו. אלו אירועים טקסיים שתוכננו מראש וזכו לפרסום רב. אירועים אלו משודרים לכל העולם באמצעות טכנולוגיות התקשורת. להרחבה: כ"ץ, א' ודיין, ד' (1995). אירועים של אמצעי תקשורת: על חוויית "לא להיות שם". בתוך ד' כספי (עורך), תקשורת המונים זרמים ואסכולות מחקר(עמ' 141-132). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

הקשר בין ספורט לתעשיית הטלוויזיה

א. עיסוק בספורט, הצפייה והסיקור הפכו לפעילות המרכזית בתרבות ההמונים במאה ה 20- כולל בישראל.

ב. ספורט מהווה חלק מתעשיית הבידור הטלוויזיונית, ומאחר שהוא מהווה בידור מוצלח, גדל ההיצע של ערוצי ספורט.

ג. הספורט מספק לטלוויזיה את מה שהיא אוהבת: מתח, הפתעות, דינמיות, ריגושים, אסתטיקה.

ד. הצורך להציג דרמה גרם לכך שספורטאים מאמצים לעצמם התנהגות תיאטרלית לנוכח המצלמות. (יוסיין בולט)

מושגים חוצי זירות

מתוך זירת גלובליזציה: גלובליזציה, אמריקניזציה, כפר גלובלי, תקשורת מסחרית

הגלובליזציה אפשרה לענפי ספורט שונים להגיע לקהלים חדשים, אפשרה לשחקנים לעבור בין מדינות ויצרה חוקים אחידים למשחקים כדי ליצור תחרויות בינלאומיות. שידורי הספורט מאחדים מגוון רחב של תרבויות סביב מסך הטלוויזיה באותו הזמן. הספורט בעידן הגלובלי מייצג ערך קפיטליסטי, של רווח כספי. זהו שיא תהליך האמריקניזציה, אימוץ התרבות של המדינה המשפיעה ביותר, החזקה ביותר. התקשורת המסחרית מתפתחת בזכות הספורט, ומשכללת את איכות השידור ואת חוויית הצפייה מתוך הבנה כי משדרי הספורט מושכים קהל ומקורות כספיים גדולים דרך חסויות ופרסום של שפע מותגים – אמריקאיים ברובם.

כתבות לדוגמה: לא מייצגים את ישראל: כך שינתה הגלובליזציה את האהדה הלאומית, לאומיות, גלובליזציה וכדורגל – האוניברסיטה הפתוחה

מתוך זירת תוכניות מציאות: רב-תרבותיות, ייצוג, הדרה.

השידור של משחקי ספורט מאפשר לתת ייצוג לרב-תרבותיות, כאשר שחקני נבחרות שונים מגיעים מלאומים שונים וממגוון אתני רחב, ובנבחרות הלאומיות קיים ייצוג לקבוצות שונות בחברה. בכך תורמים שידורי הספורט לצמצום פערים חברתיים, להעברת מסר של שוויון ולגישור על פערים. במקביל מתקיימת הדרה של ענפי ספורט שנחשבים שוליים או "לא מעניינים" ולא מביאים רייטינג. הדבר ניכר במיוחד בענפי ספורט נשיים. ההתעלמות מענפים אלה בלוח השידורים ובסיקור התקשורתי יוצרת פגיעה כלכלית ומשמרת את המצב הקיים שבו ספורטאים וספורטאיות מגיעים להישגים אך לא זוכים לסיקור חדשותי ראוי.

כתבה לדוגמה: הכדורגל כמבנה זהות ויוצר שסעים בין תרבויות

מתוך זירת קליפים: מגדר, הבניה חברתית, חִברוּת.

ענפי הספורט השונים יוצרים הבניה חברתית של חלוקה בין-מגדרית: ענפים המיועדים לגברים וענפים המיועדים לנשים. צפייה בטלוויזיה באירועי ספורט משפיעה רבות על תהליך החִברוּת כלפי המגדר. בנוסף, רוב ענפי הספורט המשודרים הם גבריים, ואילו הנשים מודרות מלוחות השידורים של ערוצי הספורט. הדבר מתבטא גם בתפקידי התקשורת המיועדים לגברים ולנשים – את תפקידי הפרשנות משאירים לגברים, ואילו ראיונות מתבצעים במידת הצורך על ידי "שדרנית קווים".

כתבה לדוגמה: עבודתן של עיתונאיות הספורט בישראל

דילמות מרכזיות

דילמות מרכזיות

סיקור אירועי ספורט בהשתתפות נשים: כלי להעצמה נשית או שימור הסדר החברתי הפטריארכלי

האם שידור ענף ספורט נשי מחזק את הסטריאוטיפ החברתי כלפי נשים וספורט ובכך משמר את התפיסה הפטריארכלית כי יש ענפי ספורט המיועדים לנשים בלבד, או שעצם השידור מעצים את הספורטאיות ונותן במה לייצוג נשים חזקות. הדילמה מנקודת המבט של ההפקה היא האם להקצות בלוח השידורים זמן לתחרות זו או להעדיף ענף ספורט גברי, שידוע כי מביא רייטינג. לדוגמה

ספורט: ייצוג רב-תרבותי או חיזוק הזהות הלאומית

בישראל מתקיימים שפע של אירועי ספורט בענפים שונים אשר אינם זוכים לנראות במסך הטלוויזיה בשל העדפת אירועים בינלאומיים. שידור אירועים אלו עולה מאות אלפי דולרים לרכישת זכויות השידור, והם זוכים להעדפה על פני השקעה בשידור תחרויות מקומיות, שלא זוכות להכרה ולנראות במדיה. הדילמה מציגה פן נוסף של רב-תרבותיות מול לאומיות, בבחירת הקבוצות בספורטאים מעבר לים על חשבונם של שחקנים מקומיים, הנתפסים כפחות טובים מקצועית. האם יש מקום לחזק את הספורט המקומי בשחקני חוץ רק לשם ניצחון ספורטיבי, שאינו "כחול-לבן"? לדוגמה: ישראל מחכה לישראלים, ותיאלץ להמשיך לחכות: על מכבי תל אביב נטולת הצברים